חיפוש

כתבי יד

כשסיפרו לאברהם שלונסקי שבשירי איזה משורר צעיר מופיעים כמה בתים משיריו העיר: בתים יש שם? שכונות שלימות יש שם!


אנקדוטות נוספות...

יַסְעוּר

וְאַחֲרָיו אַחֵר (גּוּפוֹ – חֶדְוָה שֶׁל עֶשֶׁת
וְעַל פָּנָיו – שִׁכְרוֹן יַמִּים וְטַלְטֵלַת צִיָּם)
וְסָח לִי:
״אִמָּ-מָא לֹא תִּשָּׂאֵנִי הַיַּבֶּשֶׁת,
נִכְסוֹף נִכְסַפְתִּי אֶל הַיָּם.״

מָתַי שָׁמַעְתִּי הַמִּלִּים אֲשֶׁר אֵי-אָז הִרְנִינוּ
לִבִּי בֵּין לְבָבוֹת בְּצֵרוּפָן הַזָּר?
עַל-יַד הַמַּעֲקֶה שֶׁלָּךְ לוֹיד-טְרִיֶּסְטִינוֹ
פָּגַשְׁתִּי שׁוּב אוֹתוֹ אֶת הַמּוּזָר.

זָכַרְתִּי צְרוֹר יָמִים – בָּעֵמֶק. בַּגִּלְבֹּעַ.
הָרִים רָבְצוּ לִשְׁתּוֹת מִנַּחַל עֵין-חֲרֹד.
בִּצְרִיף הָעֵץ כִּבְתוֹךְ מִקְדַּשׁ אֱלֹהַּ
אָמְרוּ תְּהִלִּים רַגְלַיִם שִׁכּוֹרוֹת.

שָׂדוֹת עֻלְּפוּ מְכֻרְסְמֵי חַמְסִינִים
הִתְפַּלְּלוּ עַל טַל בִּשְׂפַת הָאֲבָנִים.
מֵאֹהֶל עַד כּוֹכָב בְּזֶמֶר-הַכְנִיסִינִי
הִמְרִיאוּ כִּסּוּפִים כֹּה מוּבָנִים.

הָרִים מְצֻלָּקִים זָקְפוּ אֶת הַדַּבֶּשֶׁת
וְהִתְגָּרְדוּ בְּחַדּוּדֵי-כּוֹכָב.
״הָהּ אִמָּ-מָא לֹא תִּשָּׂאֵנִי הַיַּבֶּשֶׁת״ –
וְהִתְרוֹצֵץ כְּפֶלִי בֵּין אֶחָיו.

הָיָה זֶה לְפָנִים. כְּמוֹ אֶשֶׁד עֲבָרַנִי.
יָמִים כַּיַּעַר. וּבַיַּעַר – אֵשׁ!
עַכְשָׁו הוּא עַל יָדִי. אֵלִי הַהִכִּירַנִי?
הֵן מַה-שֶּׁהוּא נִכְמַר בִּי וְקָרָא לוֹ: גֵּשׁ!

וְהוּא נִגַּשׁ – פָּרוּעַ וְגָבֹהַּ:
יַסְעוּר פָּדוּי אֶל אֵיתָנָיו חָזַר!
שָׁאַלְתִּי: ״טוֹב?״ אַךְ הוּא עָמַד בְּלִי נוֹעַ –
אֲסוּף-כְּנָפַיִם וּמוּזָר.

הִתְעַגְמְמוּ עֵינַי: דְּמוּתוֹ הִיא אוֹ אַחֶרֶת?
אַךְ לֹא הִרְהַבְתִּי עֹז לִקְרֹעַ אֶת הַלּוֹט.
שָׁתַקְנוּ.
וְרַק הִיא
הַיָּד הַמִּסְתַּתֶּרֶת
אָרְגָה אָרְגָה אֶת חוּט-הַגּוֹרָלוֹת.