אֵינֶנִּי אִישׁ חֵן-חֵן
אֵינֶנִּי פֹּה אֻשְׁפִּיז
וְלֹא לְרַאֲווֹת בְּעוֹלָם-יָהּ נִבְרָא עָם.
בִּידֵי כָּל אִישׁ הִפְקִידוּ פֹּה חֲזִיז
אֲשֶׁר לֹא יִכְלְאֶנּוּ כַּלִּי-רָעַם.

וְלִי נִתַּן הַצַּו: לֵךְ לֵךְ וְהִשְׁתּוֹלֵל
וְשׁוּט מֵעִיר אֶל עִיר וְשׁוּף וְשֹׁךְ כְּכֶלֶב
אוּלַי אַתָּה תַּצְלִיחַ לְיַלֵּל
וְלוּא אַחַת אַחַת מֵאֶלֶף.

הֲרַק לְחֶרֶב-דָּם הוֹעִידוּ נְקָמוֹת?
הֲרַק בִּזְרוֹעַ-עֹז יַפִּילוּ הָעֲטֶרֶת?
הֵן יֵשׁ וְגַם הַשִּׁיר מֵעַל שִׂיאֵי חוֹמוֹת
פֹּה יַאֲדִים כְּנֵס הַמֶּרֶד.

הוּא יְשַׁגֵּעַ: מְנֵא-מְנֵא-תְּקֵל...
גּוֹג וּמָגוֹג...
הַדּוֹר כִּפְנֵי הַכֶּלֶב...
לֵךְ! לֵךְ! אוּלַי אַתָּה תַּצְלִיחַ לְיַלֵּל
וְלוּא אַחַת אַחַת מֵאֶלֶף.