חיפוש

כתבי יד

אמר שלונסקי: משורר החוזר על עצמו הוא משורר החוזר על עצמו, ואם הוא לא חוזר על עצמו - הריהו חוזר על אחרים


אנקדוטות נוספות...

גְּבוּל הַחֲרָדוֹת

בֵּין קְרֶמֶנְצ'וּג לִקְיוּקוּב – הִלּוּךְ שָׁעָה וְרֶבַע.
שָׁעָה וְרֶבַע גַם בֵּין קְריוּקוֹב-קְרֶמֶנְצ'וּג.
הַיֶּלֶד לֹ הֵבִין כִּי זֶהוּ חֹק הַטֶּבַע
וּבִלְבָבוֹ חָשַׁב:
מַה מְּכֻשָּׁף הַחוּג!

הַיֶּלֶד הַתָּמִים – הוּא לֹא הֵבִין מַה פֶּשֶׁר
הַ-שָּׁם הַמִּזְדַּהֵב כְּאִי הַנִּדָּחִים.
וּבְהַגִּיעוֹ גַלְמוּד אֶל יַרְכְּתֵי הַגֶּשֶׁר
עָמַד לְפֶתַע
וְגָעָה בִּבְכִי.

וּכְמוֹ תָּמִיד – פִּתְאֹם – יַד הָעַצְבוּת הִתְהִימָה
אֶת גְּבוּל הַחֲרָדוֹת אֲשֶׁר בֵּין שָׁם לְ-פֹּה.
הַיֶּלֶד לֹא הֵבִין כִּי פֹּה
פֹּה – אַבָּא-אִמָּא.
וְשָׁם – מַשְׁחִיז הַגֶּבֶר צִפָּרְנֵי כַּפּוֹ.

מֵאָז כְּאִלּוּ זָע מַסְוֶה מֵעַל כָּל חֵפֶץ
מִכָּל מַרְאֵה-פָּנִים הֵצִיצָה הַזָּרוּת.
וְהוּא יָדַע מְאֹד:
כָּל דְּמִי הוּא נְדָן הַנֵּפֶץ.
עַל כֵּן הִקְשִׁיב נִפְחָד לְכָל מִשְׁמָע וּרְאוּת.

כָּל עֵץ יָכוֹל פִּתְאֹם לְהֵעָקֵר חָלִילָה
וְהַבָּתִים – לָמוּשׁ לְפֶתַע מִמְּקוֹמָם.
מִתַּחַת לְכִפַּת הַלַּיִל שֶׁהִכְחִילָה
תָּמִיד יֵשׁ מִי נִסְתָּר וְהוּא זוֹמֵם נָקָם.

עַל כֵּן בְּהִתְאַיֵּם הָעִיר הַמִּתְלַיֶּלֶת
וְיַד נַעֲלָמָה גוֹשֶׁשֶׁת מִסָּבִיב
כְּשֶׂה נִבְהָל אֶל דִּיר הָיָה נִמְלָט הַיֶּלֶד
אֶל בֵּין אַרבַּע חוֹמוֹת אֲשֶׁר לְבֵית אָבִיו.