מִבְּכִי סְפִינוֹת וַאֲנָשִׁים אַתְּ מְיֻלֶּלֶת
מְעֻשָּׁנָה מֵאֲרֻבּוֹת מִמִּשְׂרְפוֹת עָבָר.
אֲנִי הוֹלֵךְ הוֹלֵךְ וְאִם אֶפְתַּח אֵי דֶלֶת
יַקְבִּיל פָּנַי הַשֶּׁלֶד שֶׁחִכָּה לִי מִשֶּׁכְּבָר.
בָּקְרֵךְ כָּל-כָּךְ עָכוּר. אוֹרוֹ נִגָּר בְּפֶזֶל
עַל סַבָּלִים אָצִים – לִטְעֹן אוֹ לְפָרֵק.
צְרוֹרוֹת וַאֲנָשִׁים מְטֻלְטָלִים כְּגֶזֶל
עַד יִשָּׁפֵךְ הָאֹפֶל אֶל חֵיקֵךְ הָרֵיק.
אָז יִדָּלְקוּ אוּרִים כְּאִישׁוֹנֵי בּוֹלֶשֶׁת
בְּנֹגַהּ מְזִמּוֹת פּוֹשְׁטִים עַל הֶחָלָל.
כִּשְׁנֵי לִסְטִים – הַיָּם וְהַיַּבֶּשֶׁת
בַּסֵּתֶר מְחַלְּקִים אֶת הַשָּׁלָל.
צְרוֹרוֹת וַאֲנָשִׁים. רַק שָׁם עַל יַד הַשַּׁעַר
הָאֱלֹהִים מַקְשִׁיב בְּאֵלֶם וּמַכְאוֹב
לְהֵד אַלְפֵי רַגְלַיִם שֶׁהִפְסִיעוּ אֶת הַצַּעַר
מֵחוֹף אֶל תַּחֲנָה מִתַּחֲנָה אֶל חוֹף.
וְלַיְלָה – לֵיל גַּרְדֹּם. מַה יַּעֲשֶׂה הַיֶּלֶד?
הַדֶּלֶת נִפְתְּחָה. הַשֶּׁלֶד לֹא חָמַל.
אֲבוֹי
קִרְיַת הַשְּׁכוֹל מִבְּכִי סִירֶנוֹת מְיֻלֶּלֶת
הָהּ אֵם חוֹרֶגֶת עִיר נָמָל.
וְאַחֲרָיו אַחֵר (גּוּפוֹ – חֶדְוָה שֶׁל עֶשֶׁת
וְעַל פָּנָיו – שִׁכְרוֹן יַמִּים וְטַלְטֵלַת צִיָּם)
וְסָח לִי:
״אִמָּ-מָא לֹא תִּשָּׂאֵנִי הַיַּבֶּשֶׁת,
נִכְסוֹף נִכְסַפְתִּי אֶל הַיָּם.״
מָתַי שָׁמַעְתִּי הַמִּלִּים אֲשֶׁר אֵי-אָז הִרְנִינוּ
לִבִּי בֵּין לְבָבוֹת בְּצֵרוּפָן הַזָּר?
עַל-יַד הַמַּעֲקֶה שֶׁלָּךְ לוֹיד-טְרִיֶּסְטִינוֹ
פָּגַשְׁתִּי שׁוּב אוֹתוֹ אֶת הַמּוּזָר.
זָכַרְתִּי צְרוֹר יָמִים – בָּעֵמֶק. בַּגִּלְבֹּעַ.
הָרִים רָבְצוּ לִשְׁתּוֹת מִנַּחַל עֵין-חֲרֹד.
בִּצְרִיף הָעֵץ כִּבְתוֹךְ מִקְדַּשׁ אֱלֹהַּ
אָמְרוּ תְּהִלִּים רַגְלַיִם שִׁכּוֹרוֹת.
שָׂדוֹת עֻלְּפוּ מְכֻרְסְמֵי חַמְסִינִים
הִתְפַּלְּלוּ עַל טַל בִּשְׂפַת הָאֲבָנִים.
מֵאֹהֶל עַד כּוֹכָב בְּזֶמֶר-הַכְנִיסִינִי
הִמְרִיאוּ כִּסּוּפִים כֹּה מוּבָנִים.
הָרִים מְצֻלָּקִים זָקְפוּ אֶת הַדַּבֶּשֶׁת
וְהִתְגָּרְדוּ בְּחַדּוּדֵי-כּוֹכָב.
״הָהּ אִמָּ-מָא לֹא תִּשָּׂאֵנִי הַיַּבֶּשֶׁת״ –
וְהִתְרוֹצֵץ כְּפֶלִי בֵּין אֶחָיו.
הָיָה זֶה לְפָנִים. כְּמוֹ אֶשֶׁד עֲבָרַנִי.
יָמִים כַּיַּעַר. וּבַיַּעַר – אֵשׁ!
עַכְשָׁו הוּא עַל יָדִי. אֵלִי הַהִכִּירַנִי?
הֵן מַה-שֶּׁהוּא נִכְמַר בִּי וְקָרָא לוֹ: גֵּשׁ!
וְהוּא נִגַּשׁ – פָּרוּעַ וְגָבֹהַּ:
יַסְעוּר פָּדוּי אֶל אֵיתָנָיו חָזַר!
שָׁאַלְתִּי: ״טוֹב?״ אַךְ הוּא עָמַד בְּלִי נוֹעַ –
אֲסוּף-כְּנָפַיִם וּמוּזָר.
הִתְעַגְמְמוּ עֵינַי: דְּמוּתוֹ הִיא אוֹ אַחֶרֶת?
אַךְ לֹא הִרְהַבְתִּי עֹז לִקְרֹעַ אֶת הַלּוֹט.
שָׁתַקְנוּ.
וְרַק הִיא
הַיָּד הַמִּסְתַּתֶּרֶת
אָרְגָה אָרְגָה אֶת חוּט-הַגּוֹרָלוֹת.
הָרוּחַ מַפְשִׁילָה בְּלוֹרִית-עָשָׁן נִדֶּפֶת
אֲחוֹרַנִּית.
מִגֶּשֶׁר-הַפִּקוּד צוֹפֶה לוֹ בְּמִשְׁקֶפֶת
הַקַּבַּרְנִיט.
נִגַּשׁ אֵלַי אֶחָד בֶּן כְּמוֹשׁ וְלֹא-רֻחָמָה
וְסָח בִּצְחוֹק:
״מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים לִהְיוֹת צוֹפֶה רַק שָׁמָּה
לְמֵרָחוֹק.
וַדַּאי גַם אֲדוֹנִי... יִסְלַח לִי... קַבַּרְנִיט הוּא.
כִּי הֵן לָרֹב
גַּם הֵם הַפַּיְטָנִים רַק אֶל רָחוֹק יַבִּיטוּ.
וּמִקָּרוֹב?
נָא לְמָשָׁל הַהִיא: הַמְכֹעָרָה. הָהָרָה.
זֹאת הִיא אִמִּי.
בִּשְׁמָהּ נִגַּשְׁתִּי לְבַקֵּשׁ מִמֶּנוּ אוּד-סִיגָרָה
וּבִשְׁמִי
לוֹמַר לוֹ: מוֹץ-יָמִים כֻּלָּנוּ. סְחִי-שַׁלֶּכֶת
בְּכֶרֶם אֱלֹקִים.
וְכִי אֵין טוֹב כִּי אִם לִשְׂטוֹת מִמֶּנוּ וְלָלֶכֶת
לְמֶרְחַקִּים.
כָּךְ טוֹב יוֹתֵר. כָּךְ טוֹב יוֹתֵר גַּם לָנוּ.
לְהִתְרָאוֹת...
שָׁם שָׁם – בִּקְצֵה הַחוֹף בּוֹ נִפָּגֵשׁ כֻּלָּנוּ
בְּבוֹא הָאוֹת.״
וְהוּא הָלַךְ.
הַאִם עָנִיתִי לוֹ? הַעוֹד הַמַּעֲנֶה לִי?
אוּלַי אָמַרְתִּי כָּךְ:
הָהּ אַלְמוֹנִי הָהּ חֲבֵרִי הַפֶּלִי
הַנִּדָּח
הִנֵּה הִיא שָׁטָה פֹּה עַל יַד אֳנִיָּתֵנוּ
סִירַת-הַבְּלִי הַקְּדוֹרַנִּית
וּבַמַּסָּע הַזֶּה גַם לֹא אֶחָד מִשְּׁנֵינוּ
הַקַּבַּרְנִיט. –
כֹּה נִשָּׁעֵן טַנְדּוּ עַל מַעֲקֵה אֳנִיָּתֵנוּ
וְנַבִּיט:
עָשָׁן בַּל-יֵרָאֶה יֻפְשַׁל מֵעַל רָאשֵׁינוּ
אֲחוֹרַנִּית.
מִיָּפוֹ עַד טְרִיֶּסְט הַשַּׁיִט הוּא קָבוּעַ:
שִׁשָּׁה יָמִים וַחֲמִשָּׁה לֵילוֹת.
מֵעֹרֶף עַד חַרְטוֹם בְּמַעְגַּל שָׁבוּעַ
קִפֵּל עוֹלָם מָלֵא אֶת כָּל הָעֶלְבּוֹנוֹת.
עַל כֵּן כֹּה תַּמְרוּרִים אֶת הָאֲוִיר טוֹרֶפֶת
אֶנְקַת סִירֶנוֹת כִּתְפִלַּת וִדּוּי.
כָּל אֳנִיָּה בַּיָּם נִדְמֵית כְּמַעֲרֶפֶת
הַמַּפְלִיגָה אֶל חוֹף בָּדוּי.
כָּל אֳנִיָּה בַּיָּם – רֵאשִׁית אוֹ קְצֵה עוֹלָם הוּא
שִׁלְדֵי תְּרָנִים – כְּאֶצְבָּעוֹת בּוֹהוֹת.
פֹּה יְלָדִים יִבְכּוּ יִבְכּוּ לֹא יְנֻחָמוּ
כְּאִלּוּ לִבְלִי שׁוּב הָלְכוּ הָאִמָּהוֹת.
וְאִישׁ אֶל חֲבֵרוֹ עֵינַיִם לֹא יַתְמִיהַּ.
הָעֶרֶב עַל רֹאשָׁם צוֹנֵחַ כִּגְזַר-דִּין.
וְהֵם יוֹדְעִים מְאֹד: אֲשֶׁר נוֹעַד – יוֹפִיעַ
אִם יְאַחֵר וְאִם יַקְדִּים.
כְּבָר הֹעֲלָה הַנֵּס אֶל קָדְקֳדוֹ שֶׁל תֹּרֶן.
הָעֹגֶן כְּבָר שֻׁלְשַׁל וְנָעוּ סַפָּנִים.
עוֹד יֵחָרְתוּ
עוֹד יֵחָרְתוּ בְּחֶרֶט וּבְצִפֹּרֶן
כָּל מַעֲשֵׂינוּ הַגְּדוֹלִים וְהַקְּטַנִּים.
גִּתִּית-פְּלָדָה בֵּין זְרוֹעוֹת-יָם תָּנוּעַ
כְּאִלּוּ לֹא נוֹעַד לָהּ חוֹף לְהֵעָגֵן
וְאֵיזֶה שִׁיר לֹעֵז לֹעֵז וּמְאֹד-יָדוּעַ
לִי בִּנְכָאִים יַשְׁמִיעַ הַנּוֹגֵן.
שָׁמַעְתִּי הַנִּגּוּן... (מָתַי שְׁמַעְתִּיו בִּדְחִילוּ?
אוּלַי בְּיַלְדוּתִי בִּנְסֹעַ הָאָרוֹן
וְהוּא שָׁחוֹר מְאֹד. בּוֹ אֶת סָבִי הוֹבִילוּ
אֶל אֵיזֶה שָׁם רָחוֹק כְּאֹפֶק עִוָּרוֹן).
יָשַׁבְתִּי עַל צְרוֹרַי. נִגַּשׁ אֶחָד נוֹסֵעַ.
שָׁאַל: פָּנוּי? אָמַרְתִּי: שִׂים!
יָשַׁב. פִּתְאֹם נִתַּר. נֶחְבָּא. וּכְבָר פּוֹסֵעַ
בּוֹדֵק-הַכַּרְטִיסִים.
הִנֵּה הוּא הַנִּגּוּן! בְּקֻבְלָנָה וְלַאַט
הוּא מִתְאַנֵּחַ וְצוֹנֵחַ וּמַשְׁחִיר.
וְאֵי-מִי שֶׁאֵינֶנּוּ לִי קוֹרֵץ בְּלַעַג:
״גַּם אֶת הַנֶּכֶר פֹּה קוֹנִים בִּמְחִיר...״
וְדֶמַע? וְעֶרְגָּה? וְזִיו חִיּוּךְ לַיֶּלֶד?
כָּל אֵלֶּה מָה? לְאֵלֶּה אֵין תַּגְמוּל?
כִּפְסַק-הַדִּין הֵרִיעַ קוֹל הַפֶּלֶד:
כַּרְטִיס!
לְמַחְלְקָה שְׁלִישִׁית!
מִמּוּל!
אֵי מִזֶּה יָצָאנוּ
אֵי לָזֶה נָבוֹאָה
רַק לְפִי דַרְכֵּנוּ סַרְנוּ עַד הֲלֹם.
מַה נַּצִּיב צִיּוּן פֹּה עַל כָּל הַר גָּבֹהַּ?
מַה נִּתְמַהְמֵהַּ?
רַק נָלִין הַיּוֹם.
שַׁלְשְׁלוּ הָעֹגֶן
הַמִּפְרָשׂ הוֹרִידוּ
וְהָיְתָה זוֹ לָנוּ תַּחֲנָה מְעָט.
מִי תּוֹשָׁב בֵּינֵינוּ
וּמִי גֵר?
הַגִּידוּ!
מַלָּחִים כֻּלָּנוּ בִּסְפִינָה אֶחָת.
מְלוֹן-אוֹרְחִים כָּל פֹּה הוּא.
רְאוּ
גַּם הַיָּרֵחַ
כְּסִירַת הַכֶּסֶף בְּשִׂרְטוֹן הַכְּחֹל.
כְּאֻשְׁפִּיזִין בָּאנוּ
אֶל מִשְׁתֶּה לֹא-לָנוּ:
לֹא נָבִין לַזֶּמֶר
לֹא נֵדַע מָחוֹל.
אַל נִרְגַּז בַּדֶּרֶךְ
אַל נִתְמַהְמֵהַּ
לֹא נָסֵב הַהֶגֶה שׁוּט אֲחוֹרַנִּית.
כָּל פִּשְׁעֵי אֶחָי מָחַלְתִּי לְמַפְרֵעַ.
לְהַפְלִיג! –
יָרִיעַ קוֹל הַקַּבַּרְנִיט.
נִתֶּקֶת הַסִּירָה וּכְמוֹ בְּמִסְפָּרַיִם
נִקְטַע הַפְּתִיל בֵּין תְּמוֹל וּבֵין מָחָר.
מֶלְצַר הַגּוֹרָלוֹת מוֹשִׁיט לִי כּוֹס-לְחַיִּים:
״יִלְגֹּם נָא אֲדוֹנִי מִיֶּקֶב הַנֵּכָר.״
הֲלֹא יָדִי – הַזֹּאת! – מָזְגָה אֶת הַקֻּבַּעַת
וְהִיא גַם תַּגִּישֶׁנָּה לְמוֹ פִי.
הַתֹּרֶן מֵרָחוֹק כְּרֹאשׁ נִטְבַּע-לָדַעַת
שׁוֹקֵעַ וְעוֹלֶה. נִדְמֶה לִי: זֶה גוּפִי.
אֲנִי אֶגְמַע. אַךְ הֶרֶף כִּמְעַט רֶגַע...
עוֹד זִיז עֲקַלָּתוֹן!
עוֹד זְנִיק אֲחוֹרַנִּית!
נָא עֲקַלְקֵל דַּרְכִּי תּוֹפֵשׂ-הַהֶגֶה.
יוֹתֵר מִדַּי הֵישַׁרְתָּ קַבַּרְנִיט.