הדפס עמוד זה

וְשָׁם מֵעֵבֶר לְהָרֵי הַגִּלְבֹּעַ

וְשָׁם
מֵעֵבֶר לְהָרֵי הַגִּלְבֹּעַ
מְרֻפָּטָה תַּעֲמֹד לָהּ עִיר־קֶדֶם
אֵלֶיהָ הָלַךְ הַנֹּקֵד מֵאַחֲרֵי הַצֹּאן
וּבְפִי אֵין דָּבָר לְהַגִּיד לָהּ.
וְהָיָה כִּי יִשְׁאָלֵנִי אֱלֹהִים גְּדוֹלִים:
מָה אַתָּה רוֹאֶה בְּכָל זֶה הָרוֹעֶה?
וְעָנִיתִי:
פָּרוֹת תִּישֵׁרְנָה בְּהָרֵי גִלְבֹּעַ
וַעֲטִינֵיהֶן נָדִים כְּדָלְיֵי בְּרָכָה בֵּין בִּרְכֵּיהֶן.

וְתָמַהּ אֶל לִבּוֹ
וְשָׁאַל:
מַה דְּבַר הֶחָזוֹן הַזֶּה הָרוֹעֶה?
וְאָמַרְתִּי:
מָחָר מָחֳרָתַיִם
עֲתֶרֶת דָּגָן עַל בְּשַׂר הֶהָרִים תָּנוּב
מִפֶּרֶשׁ צֹאן
וְאַתָּה תֵּרֵד וְתִשְׁתַּחוּ לָאֲדָמָה לַהֲרִיחוֹ
כִּי טוֹב הוּא מִכָּל נִיחוֹחַ.

אַךְ אוּלַי לֹא יָבִין לִי וְשָׁאַל
כְּמוֹ יָנוּד לִי:
הֲבָאתָ עַל שְׂכָרְךָ הָרוֹעֶה?
וְעָנִיתִי וְאָמַרְתִּי:
עוֹד שְׂכָרִי רַב מִזֶּה שִׁבְעָתָיִם:
כִּי מָלְאוּ כַּדָּי.