הדפס עמוד זה

קִרְיַת נָמָל

מִבְּכִי סְפִינוֹת וַאֲנָשִׁים אַתְּ מְיֻלֶּלֶת
מְעֻשָּׁנָה מֵאֲרֻבּוֹת מִמִּשְׂרְפוֹת עָבָר.
אֲנִי הוֹלֵךְ הוֹלֵךְ וְאִם אֶפְתַּח אֵי דֶלֶת
יַקְבִּיל פָּנַי הַשֶּׁלֶד שֶׁחִכָּה לִי מִשֶּׁכְּבָר.

בָּקְרֵךְ כָּל-כָּךְ עָכוּר. אוֹרוֹ נִגָּר בְּפֶזֶל
עַל סַבָּלִים אָצִים – לִטְעֹן אוֹ לְפָרֵק.
צְרוֹרוֹת וַאֲנָשִׁים מְטֻלְטָלִים כְּגֶזֶל
עַד יִשָּׁפֵךְ הָאֹפֶל אֶל חֵיקֵךְ הָרֵיק.

אָז יִדָּלְקוּ אוּרִים כְּאִישׁוֹנֵי בּוֹלֶשֶׁת
בְּנֹגַהּ מְזִמּוֹת פּוֹשְׁטִים עַל הֶחָלָל.
כִּשְׁנֵי לִסְטִים – הַיָּם וְהַיַּבֶּשֶׁת
בַּסֵּתֶר מְחַלְּקִים אֶת הַשָּׁלָל.

צְרוֹרוֹת וַאֲנָשִׁים. רַק שָׁם עַל יַד הַשַּׁעַר
הָאֱלֹהִים מַקְשִׁיב בְּאֵלֶם וּמַכְאוֹב
לְהֵד אַלְפֵי רַגְלַיִם שֶׁהִפְסִיעוּ אֶת הַצַּעַר
מֵחוֹף אֶל תַּחֲנָה מִתַּחֲנָה אֶל חוֹף.

וְלַיְלָה – לֵיל גַּרְדֹּם. מַה יַּעֲשֶׂה הַיֶּלֶד?
הַדֶּלֶת נִפְתְּחָה. הַשֶּׁלֶד לֹא חָמַל.
אֲבוֹי
קִרְיַת הַשְּׁכוֹל מִבְּכִי סִירֶנוֹת מְיֻלֶּלֶת
הָהּ אֵם חוֹרֶגֶת עִיר נָמָל.