הדפס עמוד זה

תְּנוּמוֹת

פָּסוּק מִקֶּדֶם: הַכֹּל הֶבֶל.
וְלֹא אֲנִי רִאשׁוֹן אָמַרְתִּי.
וְלֹא אֲנִי פֹּה יְחִידִי
הִשְׁכַּמְתִּי נוּם וְקוּם אֵחַרְתִּי.

וְלֹא אִכְפַּת לִי אִם בְּלִי סוֹף
כֹּה אֶתְמוֹדֵד בַּעֲצַלְתַּיִם
וְיִתְבּוֹנֵן בִּי מֵחַלּוֹן
פַּרְצוּף לֵאֶה שֶׁל צָהֳרַיִם.

וְלֹא אִכְפַּת אִם מִי יָבוֹא
אוֹ לֹא יָבוֹא. כִּי הַיְנוּ הָךְ לִי.
כָּמוֹנִי מִתְפַּרְקֵד הָרְחוֹב
וּבְשִׁעֲמוּם פּוֹהֵק כְּאָח לִי.

וְהַיְנוּ-הָךְ אִם יִשְׁרְצוּ
טַכְּסִי כְּחִפּוּשִׁיּוֹת-זֶבֶל.
הַיּוֹם פּוֹסֵק גַּם אֵל עֶלְיוֹן
פָּסוּק מִקֶּדֶם: הַכֹּל הֶבֶל.