אָזְנִי הַחֵרְשָׁה לֹא הִטֵּיתִי לִשְׁמֹעַ.
עֵינַי הַסּוּמוֹת לֹא פָּקַחְתִּי לִרְאוֹת.
יֵשׁ לַיְלָה קִשֵּׁחַ אָטוּם וְגָבֹהַּ
שֶׁבּוֹ מִסְתַּלְּקִים הַמַּרְאוֹת.

בְּלַיְלָה כָּזֶה גַּם הַיָּד הַנִּמְתַּחַת
נִקְפֶּצֶת לְפֶתַע-פִּתְאֹם וְקוֹפֵאת:
רָפָה הִיא בְּלַיְלָה כָּזֶה מִלָּקַחַת
עַל כֵּן מְהַסֶּסֶת לָתֵת.

הָאֵלֶם רוֹבֵץ עַל הַפֶּתַח כְּנֶדֶר.
קְפוּאָה כִּגְזַר-דִּין אֲפֵלָה בֶּחָלָל.
סְתָם-כָּךְ תְּסוֹבֵב הַכַּפְתּוֹר שֶׁבַּחֶדֶר
וְלֹא יִדָּלֵק הַחַשְׁמַל.