ב

בא לברך- וסַפָק על יָרֵך

באחת ידו פורט על נבל ואחת עושה מעשי עול

באין שר ואדון, יפרע עבד ויתגלע מדון

הבגרות היא הצורה השמחה ביותר של העצבות האנושית

בהמה נודעת לפי המרדעת

בחריפות ולא בחרפות

בחשכת הלֵיל גם לאה כרחל

בטן ריקנית אינה בדקנית

ביקש רְקיק וקיבל רְקיקה

במים חרישים שדים מחרישים

בריא וחולה -בריא עדיף [על משקל הנאמר ב"בבא קמא" קי"ח "ברי ושמא ברי עדיף"]

ג

הגלות היא המקום היחיד בעולם שבמשך 2000 שנה לא רצחנו אדם... כי לא יכולנו
גמדים העושים כענקים מבעירים קש ואומרים: ברקים.
גמדים העושים כענקים יורקים רוק ואומרים: ים גדול.

ד

מעשיו מעשי קין ודבריו דברי הבל

הדור של עכשיו הוא תמיד דור - שווא [על משקל הצרוף בתהילים כ"ד: 6 "זה דור דורשיו". גם בראש גליון כתובים שנשא את דגל המלחמה בדור התחייה, השתמש שלונסקי בצרוף זה וכתב בראש הגליון: "דור דור ודורשיו - דור דור ודורסיו".

דורי היה דור שכיחידים הסתפקו במועט, וככלל היו תופסי-מרובה (דברי שלונסקי על חלוצי העלייה השלישית).

די לחכימא בלגימא ולשטיא בתרגימא

ה

הָאֵט ולא תתחרט

המותר לאלים אסור לאווילים

הפה המלבה הוא הפה המכבה

הקדים פה לעין - עפ"י הקדים קנה לושט. שאמר בפיו מה שלא ראה בעיניו.

הַרְבֵה לִשאול - ולא תגיע עד לַשאול.
המשוררים הם האלפיניסטים של הרוח (חיים גורי, עם השירה והזמן, עמ' 29).

הריש הוא ביש, אך לא מביש

ו

בקרוב...

ז

זהו שמשון שמחלפותיו הן פיאה נכרית!

זקן הוא אדם הגדול ממני בשנים

ח

חברי אגודת הסופרים - רבים מהם חברותם היא יסוד לספרותיותם יותר משספרותיותם היא יסוד לחברותם באגודה.

וריאציות לרעיון שגם בחכם יש מן הכסיל:
- אין חכם שלא יטפש
- חכם כי יטפש
- אין חכם שאין בו שטות
- אין פקח שאין בו שטות
- אין שכל בלא סכל
- דין חכם כדין שוטה
- לא תועיל חכמת הכסיל
- אין חכם שאיננו תם
- במקום שם החכמה שם ההשטות
- חכם בסכלותו אובד
- חכם בסכלותו יפול
- סוף חכם ל . .
- איוולתם של חכמים
- לא לעולם שכל
- גם לחכם איוולת
- אוי לחכם מסכלותו
- חכמים היזהרו בטיפשותכם
- יצאה חכמתו בסכלותו

חרות היצירה, ככל חרות, היא גם קבלת עול, אלא שהעול הוא של היוצר עצמו, ולא של זולתו

ט

טוב רע אחד ישן משניים חדשים וכלים בעשן

טוב "תודה לאל" מ"הלוואי"

י

יש אשר החרוזים לשיר - כמכונת עלייה לנשר: שבור-כנף זקוק לה, עזוז-אבר - מואס בה

ישמעו אזניך מה שפי מדבר

יש כובד-פה שהוא מחלה, ויש גמגום של עתיר-נכסים הנכנע לענווה

יש משוררים האומרים "אנחנו" אבל זה תמיד "אני, אני, אני!" ולעומתם: האומרים "אני" ואתה שומע: "אנחנו!"

יש הצורחים למראה עכבר, אבל מתחייכים למראה זאב.

כ

כדרך אדם בדלעת דרך גבר בעלמה, ואין להסתפק בראייה בעלמא

כי בהתקוטט נכבדים, אין עמך נפסדים

כל מעש שלו - מאס

כשהבטן ריקה - הנפש שוקקה, כשהבטן מלאה - הנפש יגעה

ל

לא כל אדם זוכה להיות בלתי מובן

לא כל זיו זהב, לא כל כתם פז

לא מדיבור עיבור

לא תועיל חכמת הכסיל

למראה שולחן ערוך איני אומר ארור תחת ברוך.

לא תמיד יש לדרוש את הדברים לגנאי אם אחרים לא הבינום

לנפש רעבה כל מררה ערבה

לשמים אין עולים בטילים אלא בתהילים (נאמר בעת ששרו שיר הלל לכוחם של הטילים)

מ

מאורע היסטורי אינו מת אלא מוליד

המבקרים הספרותיים הם גניקולוגים, סריסים, היודעים איך אחרים צריכים ללדת, אך ללדת בעצמם - אינם יודעים.

מדיבור לא בא עיבור

מהו צמחוני? חס על החי וחי על החסה

מהי סיגרה? מקל שבצדו האחד אש ובשני - טפש

מיהו מוליד? בורא יש מזין (עפ"י בורא יש מאין).

מיהו צייר? בורא יש מעין.

המוסר השמרני אמר: לא כל מה שאפשר מותר. הסוציאליזם המהפכני אומר (כמובן, בחזונו, לכשיתגשם): - כל מה שמותר - אפשר!

המורם מהם כיוצא בהם ("כדור כן מנהיגו")

המרד האמיתי הוא הירושה הלגיטימית של העבר

נ

נבואה היא תופעה חד-פעמית, חיוג ישיר אל האלוהים - לנו כיום חיוג עקיף (והשווה לשיר: "חיוג ישיר" מתוך ספר הסולמות).

נעורים אינם מחלה כרונית... הם חולפים

הנוסע לאיטו מגיע בעתו

ס

סוסיא דמגן מגן שויא. מעשה בחבורה, שדיברו בעניין הפתגם הגרמני (שכבר טרח בתרגומו העברי מ. י. ברדיצ'בסקי) ועניינו: הסוס הניתן במתנה אין בודקים בשיניו. אמר שלונסקי סוסיא דמגן מגן שויא (והוא על דרך מאמרם: אסיא [=רופא] דמגן [=בחנם] מגן שויה [=שווה (סדן, קערת אגוזים, מס' 532).

סוסי חינם אין בודקים בשינם

ע

עומק זה גובה למטה כשם שגובה הוא עומק למעלה. ככל שאתה מעמיק יותר, אתה פחות מובן ופחות מבין את הזולת.

עט לכל חפץ - עפ"י עת לכל חפץ. מעשה בחבורה, שדיברו על סוג הסופרים, שכל עניין כתיבה וכל דרך כתיבה, שהם נתבעים לה, הם נענים. אמר מי שאמר: וראוי שיהא להם כינוי בלשוננו. אמר שלונסקי: הוא כבר קבוע ועומד מאז קהלת: עט לכל חפץ (סדן,קערת אגוזים).

על טעם וריח אין להתווכח

העני במזומנים עשיר בבנים

העצבות היא אבן החן של חיי האדם

פ

פלוני דבק בפלונית לא מתוך שהוא צייר והיא סופרת אלא מפני שלו יש מכחול ולה שפופרת

פתח בלשון מרוטה וסיים בלחי מרוטה

פתח בקידוש וסיים בקדיש

פתח בחצי - פה וסיים בחציפה

צ

הציונות היתה מדינה -בדרך. עכשיו המדינה היא ציונות- בדרך.

צרה באה ברכב ויוצאת ברגל.

ק

בקרוב...

ר

ש

השגיאות הן אבן החן של השפה , נאר מ'דארף זיך נישט צו פיל חנלען (אך אין להתחנחן יתר - על המידה) (מפי יעקב רותם).

שוטה כי יזרוק אבן לבור לא ימשוה כל חכמי – הדור.

השותה יין רואה אלוהים עין – בעין.

שירה היא חיים - היא פגישה גדולה בין רצון החיים והכרח המוות.

שירים אינם מה שאדם רוצה לומר ואינו יכול, אלא מה שהוא יכול לומר ואינו רוצה

ת