חיפוש

המבואות לשירים במדור זה מבוססים על הספר "מעגבניה עד סימפוניה, השירה הקלה של אברהם שלונסקי" מאת חגית הלפרין בהשתתפות גליה שגיב, ספרית פועלים ומכון כץ, 1997.

בשנת 1935 שלונסקי ובני חבורתו הסתכסכו עם בעל קפה "רצקי" ועברו לקפה "אררט". שלונסקי הסביר כי בהתרגש עליהם המבול (הריב עם רצקי) חיפשו בני החבורה מקלט, והלא "אררט" הוא המקום שבו נחה תיבתו של נוח לאחר המבול...

 

אנקדוטות נוספות...

מסים

כתב היד של חרוזים אלה נמצא בארכיון שלונסקי (כתב־יד א328־3:1) בחתימת אחד משמות עט של שלונסקי "אשל". חרוזי הפזמון "מסים" דומים לחרוזי הפרולוג המקורי, שהוסיף שלונסקי לתרגומו לאופרטה "סילבה נסיכת הצ'ארדש" מאת: ליאו שטיין ובלה ינבך.
להלן מובאים החרוזים של הפזמון "מסים" ובצידם חרוזי האופרטה.


מִסִּים

רַק בְּנִסִּים
יוּכְלוּ מִסִּים
לָחוּס מְעַט עַל הַכִּיסִים
בְּדֶרֶךְ־כְּלָל
אוֹהֵב מִמְשָׁל
אֶת הַכִּיסִים לָשִׂים לְאַל
כִּי זֶה דִּינָהּ
שֶׁל מְדִינָה –
מַסְמֵס בְּמַס אֶת נְתִינָהּ.

 
סִילְבָה נְסִיכַת הַצַּ'רְדַּשׁ

(כ"י 100־3:4)

גְּבִירוֹתַי.
גַּם הַמַּס הוּא כְּדַאי...
הוא כְּדַאי, לְמִצְעָר,
לְשָׂרֵי הָאוֹצָר.

אַךְ אִם מַס וְעוֹד מַס, –
אָז הַמַּס הוּא: חָמָס!
וְהָעֵסֶק נִמְאַס...
 
זֶה מוֹצֵא לוֹ מִסִּים כָּאֵלֶּה,
זֶה מוֹצֵא לוֹ עוֹד מַס וְעוֹד,
אָז כֻּלָנוּ כָּאן מְמַסְמְסִים מִמֵּילָא
מֵרֶגֶל עַד קָדְקֹד...

הוֹ הַמִסִּים הֵם
מַעֲמִיסִים הֵם
הֵם מַמְאִיסִים אֶת חַיֵיהֶם שֶׁל בְּנֵי אָדָם,
אַךְ הַפִּקֵּח
אָז מִתְקַפֵּחַ
מַר צוֹרֵחַ: הַצִּילוּנוּ מִיָּדָם!