ב

בטל בששים – ביום הולדתו הששים של ביאליק איחל לו שלונסקי שלא יהא בטל בששים (שאול מהלכות תערובת עפ"י "כל איסורין שבתורה בטלים בשישים", חולין, צח).

בית חדושת – בית חרושת + חדש. כינוי לגלגני של האקדמיה ללשון העברית. מעשה חדשנות מופרזת. העברית נהפכה לבית-חדושת.

בלתי תלוי – בשיחה על דרכו ואחריתו של מוסוליני, אמר שלונסקי: הוא פתח את הקאריירה שלו כסוציאליסט בלתי-תלוי וסיימה כפאשיסט תלוי.

בעלי משובה – עפ"י בעלי תשובה. "במקום שעומדים בעלי משובה/ שם רק משורר ותינוק יעמודו" (מתוך: אני וטלי בארץ הלמה).

בעשט-סלר – בחגיגות לכבוד הבעש"ט אמר שלונסקי: הבעש"ט הפך לבעשט-סלר

בתים-שכונות – כשסיפרו לאברהם שלונסקי שבשירי איזה משורר צעיר מופיעים כמה בתים משיריו העיר: בתים יש שם? שכונות שלימות יש שם!

ג

גב של עריות – עפ"י גוב אריות. כינוי שנתן שלונסקי לבית-בושת

גור עריות – עפ"י גור אריות. כינוי של גידוף, ממזר בן זנונים להתכנס ולדון על תוכניות ליל שבת ב"צוותא". דב בר-ניר איחר פעם

גילוי אריות – עפ"י גילוי עריות. בקפה "ורד" התל-אביבי נהגו לישיבה ובראותו את שלונסקי פנה אליו: "אני מברך את הארי שבחבורה". ענה שלונסקי ללא היסוס: "אל תגלה אריות!"

ד

דלופרים – "בלופרים" + מדליפים. שלונסקי שמע, כי אנשי מפלגה מסוימת האשימו איש את רעהו בהדלפת סודות מפלגתיים ואמר: ויקרא שמם בישראל – דלופרים.

דקדוקי אניות – עפ"י דקדוקי עניות. אהבה עצמית מופרזת

דרך עגב – עפ"י דרך אגב. מעשה באברהם שלונסקי שנשאל: וכיצד תתרגם ללשוננו את המלה: פלירט? השיב: – רצונכם דרך-עגב, רצונכם: מיטה חטופה.

ה

הי-דד – שלונסקי ישב בישיבת האקדמיה ללשון העברית שבה חיפשו חכמי הלשון תרגום עברי ל"סטרפטיז". הציע שלונסקי "מחשפה" והמסובים נהנו מאד מתרגומו ומחאו לו כף. אמר שלונסקי: עבור המחשפה מגיע הי-דד אמיתי. הידד כזה הולם את נושא הדיון

הרי החדשות ועיקרן תחילה – אברהם שלונסקי ישב ב"כסית" וראה זוג צעירות בעלות חזה גדול חולפות על פניו. רמז לחברו לשולחן ואמר: והנה החדשות – ועיקרן תחילה.

ו

ויתורים – "טורים" – בדיון על דמותו העתידה של השבועון הספרותי "טורים" טען הסופר מנשה לוין, שהשבועון צריך להיות "חי", ולשם כך מוכרחים לעשות "ויתורים". שלונסקי הגיב: אני רוצה "טורים" ולא "ויתורים".

ז

זַעֳרור-כַּעֳרור – קטן ומכוער.

זרע – זה רע – שלונסקי אמר על מבקרים, שאין בפיהם אלא גינויים וקטרוגים שהם מוציאים זרע לבטלה, משום שהם אומרים על כל דבר: "זה-רע, זה- רע!"

ח

חדל סוסים – עפ"י חדל אישים. סוס חסר ערך.

חוזר על עצמו – אמר שלונסקי: משורר החוזר על עצמו הוא משורר החוזר על עצמו, ואם הוא לא חוזר על עצמו - הריהו חוזר על אחרים.

חזיון-בזיון – על הצגה כושלת שראה הגיב שלונסקי: חזיון הוא? בזיון הוא!

חזק קזק ונתקזק – עפ"י חזק חזק ונתחזק. קריאה של ברכה בפי הקוזקים לעודד את עצמם ( מתוך תרגומו לספר הדון השקט)

חיריקיסטים – מלשון חיריק. כך כינה שלונסקי את האנשים הרואים רק קטע של תהליך או בעיה מבלי להקיף את הבעיה כולה.

חמיות – חם – משפחת שלונסקי ישבה בקפה "אררט" עם משפחת המלחין מרדכי זעירא. לחבורה הגיע יעקב אורלנד ופיצח גרעינים. אמרה לו שרה זעירא: יענקעל מה אתה אוכל לבד? תן קצת. הוציא אורלנד בוטנים חמים ושם בידה. אמרה שרה: אבל יענקעל זה חם מאד! אמר שלונסקי: זה מרוב חמיות! (ברוסית: גסות רוח). גם בעברית המשמעות היא "גסות רוח" – בגלל יחסו של חם בן נוח לאביו.

חסם-בה – "חסמבה" – בהרצאה במועדון "צוותא" במסגרת סימפוזיון על הנושא מה קורא הנוער. אמר שלונסקי: בכתבו את "חסמבה" חסם בה יגאל מוסינזון את הדרך לספרות לפני הנוער.

חף מכשרון, חף משכל – עפ"י "חף מפשע".

ט

טוב זעם – עפ"י טוב טעם. באחר הערבים ב"צוותא" הסתער הסופר אברהם קריב בשצף-קצף על בר-פלוגתא שלו. העיר שלונסקי: קריב דיבר בטוב-זעם.

טינופש – טינופת + נופש. שלונסקי מקשיב לסיפורו של חבר על הנופש "המזופת", שהיה לו ומעיר: אין זה נופש אלא טינופש.

טנופת צופים – עפ"י נופת צופים

טקסטאפיל – סקסאפיל + טקסט. שלונסקי אמר על הבמאי גרשון פלוטקין שיש לו טקסטאפיל. כל תפקיד הוא מסוגל לזכור בשינון בן יום אחד.

טרוף החידושים – עפ"י טרוף החושים. שלונסקי כתב לבלשן יעקב כנעני , כי אנו חיים בתקופה של טירוף החידושים. הכול מחדשים ובלי סוף לצורך ושלא לצורך בטעם ובחוסר טעם.

י

יצא מן הארץ – שלונסקי עבד בעיתון דבר, אח"כ בעיתון הארץ ולבסוף עבר למשמר. כשנכנס למערכת משמר אמר, כי הוא יצא מן הארץ ויעמוד על המשמר לראות איך יפול דבר.

יצירה לשם בצירה – "תרגום" של שלונסקי למילה "חלטורה".

יש מאין – יש מיש – כל יצירה היא בעצם תרגום. אך היצירה היא תרגום שהוא בבחינת יש מאין ואילו התרגום הוא בבחינת יש מיש, לפי שאת הצורה כבר קבע היוצר המקורי.

כ

כדורז"ל– כשנשאל שלונסקי לדעתו על נבחרת הכדורסל הישראלית, שהפסידה בשעתו במשחקי איסטנבול אמר: אינני מתענין ביותר בנבחרת כדורז"ל.

כוס-מופוליטי – מירה שלונסקי, רעיתו של המשורר, ראתה את המשורר אלכסנדר פן שותה ויסקי במסיבה של נציגות בולגריה בישראל ותמהה: האם הפכת להיות פרו-אנגלי? השיב פן: בעניני משקאות אינני מערב פוליטיקה. אמר לו שלונסקי: היזהר שמהכוס לא תיהפך לכוס-מופוליטי.

כוסו, כיסו ו"פיקאסו" – ב"צוותא" ברחוב מאפו היתה תלויה על הקיר תמונה מאת פיקאסו. בעת המעבר לרח' אבן-גבירול נעלמה התמונה, והחשד נפל על אחד הפעילים. כשמסרו לשלונסקי על העלמות התמונה העיר: אדם ניכר לפי כיסו, כוסו ו... פיקאסו. נוסח אחר: מישהו שהיה פעם נציג ישראל בוועד השלום בפריס קיבל ציור מפיקאסו והראה לכל מי שהזדמן אצלו. יום אחד עשו לו חבריו תעלול והסתירו את הציור. האיש שהיה בדרך כלל נעים הליכות, יצא מגידרו והשתולל מזעם ושלונסקי הגיב על כך: אדם ניכר בכוסו, בכיסו ובפיקסו.

כור מצרף – כור אטומי – בכנס העלייה השלישית שנערך בשנת 1960 אמר שלונסקי: בעמק בנינו כור-מצרף והיום בנגב – כור אטומי.

כייסי פרצופים – כאשר הטרידו הבזקי האור של צלמים במסיבת השגרירות הקובנית את מנוחתו של שלונסקי אמר: אולי יפסיקו כייסי הפרצופים?

כלאחר יד – צעירה הגישה לשלונסקי יד רפויה לשלום. אמר שלונסקי: אין זאת יד אלא כלאחר יד.

כלי-קסת – שלונסקי הודה (במכתבו מיום 17.1.72) לידידו פרופ' יעקב רותם על תדפיס ששלח לו וכתב: "אוהב אני לקרוא את תנובת עטך – אתה ממשיך מסורת יהודית של רופאים תלמידי-חכמים, שהיו יודעי נגן בכלי-קסת".

כסית – שמו של בית הקפה של חצקל "איש-כסית" הוענק לו ע"י שלונסקי שצירף יחד המלים "כיסא" ו"כוסית".

כעיר אנפין – זעיר אנפין + כעור. תרגומו של שלונסקי ל"קריקטורה".

כצאן לשבח יובל – עפ"י כצאן לטבח יובל. במלאת לו ששים שנה אמר שלונסקי: "יוֹבֵל" נגזר מהשורש "יוּבַל", כי הלא נאמר במפורש:"כצאן לשבח יוּבַל".

כריית אוזן – כריית ברית – לכרות אוזן, כדי לראות אם אפשר לכרות ברית.

ל

להגה – להקה +להג. להקה של פטפטנים

להקה – פהקה – להקה היא? פהקה היא!

ל"ו נסטרים – עפ"י ל"ו צדיקים נסתרים - הסופר נתן גרינבלט התאונן, שהוא מקבל מכות משני המחנות: ממחנה "טורים" – מפני שאינו שייך להם וממחנה "מאזנים" – מפני שהוא ידיד של "טורים". אמר לו שלונסקי: אתה אחד מל"ו נסטרים!

לירה (מטבע) – לירי (מלשון ליריקה) – בני חבורתו של שלונסקי דיברו על משוררים המרבים בכתיבת שירים לשם שכר. כותבים שיר ובמקבלים עבורו חצי לירה, כותבים עוד שיר ומקבלים עבורו עוד חצי לירה. אמר שלונסקי: משורר כזה הוא חצי-לירה.

מ

מגהת – מגעת. "נשתדל לשמור את מאמרו מטעויות הדפוס עד כמה שידינו מגהת..." (מתוך מכתב של שלונסקי ליוסף קלוזנר)

מְדַיֵקים –  יֶקים – היקים הכניסו לחיינו דבר חשוב מאד: את הדיוק, הדיוק היקי... אכן, הם מְדַיֵקים.

מוציא לחם מן "הארץ" – כשהתחיל שלונסקי לעבוד בעתון הארץ אמר שהוא מקיים את הברכה: המוציא לחם מן הארץ.

מזג-אוירוס– מזג אויר + וירוס. ביום סגריר אחד, נתקיימה ישיבת הנהלת "צוותא" בקפה "ורד" התל-אביבי. שלונסקי היה מצונן ופנה לפרופ' יעקב רותם ובקריצת עין אמר: אני חולה ממזג אוירוס.

מחנה משותף – מכנה משותף – על פתק שנמצא בארכיונו כתב שלונסקי: מחנה משותף או מכנה משותף? לפי שעה יש לנו רק שיתוף מחנה בחי'ת.

מטאטא – מעט התה– אברהם שלונסקי יצא לאחר ההצגה הראשונה של התיאטרון הסאטירי "המטאטא"- -. נשאל: ומה דעתך? השיב: אין המטאטא אלא מעט התה שנשתייר מן הקומקום (הכוונה לתיאטרון הסטירי "הקומקום")

מיניסטרא בלגינא – מינסטר + הפתגם הארמי: אִסְתְּרָא בִּלְגִינָא קִישׁ קִישׁ קָרְיָא (מטבע אחד בכד עושה הרבה רעש וצלצולים. משל לטיפש שמרעיש עולמות ומתפאר בחכמה שאין לו). כאשר האריך אחד משרי הממשלה בדבריו אמר שלונסקי: מיניסטרא בלגינא קיש-קיש קַריָא.

מלחי אל לחי – עפ"י מדחי אל דחי. בשיחה על מבקר ששנים ממבוקריו נפרעו ממנו וסטרו על לחיו – אמר שלונסקי: אכן, הוא הולך מלחי אל לחי.

מנוחת-פרך – עפ"י עבודת פרך. במכתבו לדב סדן מיום 19.9.1954 כתב שלונסקי: "הייתי ב"חופשה" – מנוחת-פרך, כפי שאני מכנה אותה ישיבה בהר-הכרמל לשם עבודה..."

מס הכנסה – מס שפתים – בריאיון שנתן שלונסקי לעיתון "מעריב" (17.2.1961) אמר: יש הבדל בין יהודי המשלם מס הכנסה בעברית לבין יהודי שהמס היחיד שהוא משלם כעברי הוא מס שפתיים.

מעשה כלאים וטלאים – תרגומו של שלונסקי למלה "אקלקטי".

מורך עט  – עפ"י מורך לב – פחד להביע בעטו אשר עם לבו.

משגל-משקל – שלונסקי שאל את אלי נצר איזה שם הוא מבקש לתת לספר שיריו בעריכתו של שלונסקי. אלי נצר הציע את הכותרת "הרעבים ערים כל הלילה". – "מה אתה רוצה לומר בשם זה?" – "אני לא יודע בדיוק מה, אך בעיני יש למילה לילה משקל יתר" השיב נצר. "ובעיני למילה לילה יש משגל יתר", אמר שלונסקי.

משכחיים – משקפים. שלונסקי נהג להניח את משקפי הקריאה שלו במקום כלשהו והיה שוכח היכן הניחם. פעם כשביקש להרכיבם ולא מצאם שאל: היכן המשכחיים שלי?

משעל-עם – משאל עם + שיעול. שלונסקי ישב בחברה וכמה נואמים החלו להשתעל. העיר שלונסקי: זהו משעל עם.

מתיאש-עשרה – עפ"י "טפש עשרה". הגדרתו ההומוריסטית של שלונסקי ל"גיל ההתבגרות". בריאיון שנתן שלונסקי הגדיר את השירה שכתב בהיותו בן שש עשרה, ושהיתה חדורה יאוש עמוק כשירתו של המתיאש-עשרה.

מתנה אגבים – מתנה עגבים + דרך אגב. "אין מתנים אגבים עם הספרות!" (במשמעות של עיסוק בספרות כבדרך אגב).

נ

נוד נָבוּחַ – קללה לכלב

נערוריה – נעורים + שעורירייה. שערורייה של בני הנעורים.

ס

סגי נבון – על יסוד הביטוי: "סגי נהור" = טפש.

סומגוניות – סומא + ססגוני. במסיבה ליובלה של השחקנית מרים ברנשטיין כהן הציע שלונסקי תרגום למלה דלטוניזם (=עיוורון צבעים): סומגוניות. תרגום זה הקדיש שלונסקי למרים ברנשטיין כהן באמרו שהיא בעלת ראייה חדה ונקיה מסומגוניות, ולכן מוגש לה גם חידוש לשוני זה כשי.

סלט מעורב – סלט מאתמול ומשלשום.

סטייקס – סטייטס. עם שובו של שלונסקי מארה"ב שאל אותו יעקב רותם על רשמיו מהיבשת. תשובתו היתה: "שום דבר מיוחד. הייתי ב- United Steaks of America ובהתאם לכך הרגשתי".

ע

על אחת כמה וכמה – הגדרה של שלונסקי לזונה.

עלמוני – אלמוני+נעלם. מי שנעלם ואיננו, מי שאינו משאיר עקבות.

על-פי-ניסטים – מי שלוקח יצירות של סופרים, מעבד ומפרסם את הדברים בשמם עם הערה: על פי פלוני או אלמוני. עליהם אמר שלונסקי: מה הגויים יש להם אלפיניסטים, אף אנו יש לנו על-פי-ניסטים.

עפר וחפר – עפ"י עפר ואפר. במסיבה לצאת ספרו של חיים חפר מלים למנגינות אמר שלונסקי בשעתו ניסיתי אף אני את כוחי בחיבור שירי-עם. לא היו אלה אלא ניסיונות. חיים עלה עלי ועשה אותי לעפר.
ו..חפר.

פ

פה רך- פרח - אל שלונסקי ניגשה ברחוב בחורה חיננית שביקשה להתרימו למען "הליגה למלחמה
בשחפת". בידה החזיקה סיכות עם פרחים -סמל הליגה.
-אדון שלונסקי, שאלה - אתה רוצה פרח?
-פה רך? השיב שלונסקי- אדרבה...
-אבל, אדון שלונסקי- חייכה הנערה, התכוונתי בחי"ת!
-מילא - השיב שלונסקי - את החטא הזה אני לוקח על עצמי.

פה-שים- יסט - פסימיסט - במסיבה לכבודו שנערכה בעין חרוד היטיב שלונסקי את לבו באכילה
ושתייה. שאל אותו אחד המשתתפים אם הוא נהנה, ושלונסקי ענה: עתה אני פסימיסט.
התפלא האיש: אתה אוכל ונהנה משולחן מלא טוב וטוען שאתה פסימיסט?
השיב שלונסקי: הוא שאמרתי, עתה אני פה-שים-יסט.
(במשחק הלשון שלו פירק שלונסקי את המלה "פסימיסט" להברותיה, וערבב עברית עם רוסית:
"יסט" ברוסית משמעותו "לאכול" והמלה "פסימיסט" כשהיא מפורקת לפי שלונסקי
משמעותה "שים בפה אוכל").

פזיון - בזיון. לא בא הפיזיון אלא לכסות על הביזיון. פיזיון- זהו תרגומו של שלונסקי למילה הרוסית:
"פאזאלאטה ", שפירושה ציפוי בזהב.

פסיכופט – שלונסקי שיחק שמחט ב"כסית" עם הבמאי גרשון פלוטקין ובשני משחקים הגיע פלוטקין למצב
של "פט", ושלונסקי העיר: "סוף סוף אני מבין מה זה פסיכופט".

פרי מגדים- לאחר ששני האחים אהרון ומתי מגד החלו ממלאים ביצירותיהם הספרותיות את דפי
השבועון משא , הציע להם שלונסקי לקרוא לשבועון: פרי מגדים.

פרס- פרסטיטוציה- נוסח ראשון: בשיחה על פרסים ספרותיים שהתרבו ונזקם מרובה מתועלתם
אמר שלונסקי: כך דרכה של פרסטיטוציה (פרוסטיטוציה = זנות)
נוסח שני: במסיבת פרידה בשגרירות הסובייטית לכבוד השגריר הפורש מר אברמוב
אמרו לשלונסקי: הכול מקבלים פרסים, ואילו אתה...? השיב: אינני שותף בפרס-טיטוציה.

פתבז -עפ"י פת בג (מטעמים) . סעודת השודדים.

פתח תקוה –ידידיו של שלונסקי, סוניה ומישה אידלברג, צפו יחד איתו בהצגה בתיאטרון "אוהל".
לא רחוק מהם ישבה בחורה צעירה עם דֶקוֹלְטֶה (מחשוף) גדול. שאלו אותו סוניה ומישה: איך
מתרגמים דקולטה לעברית? השיב שלונסקי: פתח תקוה.

פתיחופט - פסיכופט. במוזיאון הלנה רובינשטיין בת"א בעת פתיחת תערוכת תמונות של פיקאסו
הצטופף קהל רב, ואי אפשר היה לראות את התמונות, על כך העיר שלונסקי: מי שבא לפתיחה הוא
פתיחופאט!

צ

הצמד הרכוב על הרכב הצמוד - שלונסקי, שנהג לנסוע לעתים קרובות עם רעיתו מירה במכוניתו של
העתונאי גבריאל צפרוני, כינה זאת "הצמד הרכוב על הרכב הצמוד".

צִרחחים- פרחחים צורחים.

ק

קברא רבא - עפ"י גברא רבא. שלונסקי קורא למבקר שקוטל את מבוקריו "קברא רבא"

קום- קום , רד- רד - כאשר התיאטרון הסטירי "הקומקום" לא הצליח בהצגת הבכורה שלו אמר
שלונסקי: לא קום-קום, אלא רד-רד!

קיא-שרון - כישרון קלוקל

קיאתרון- תיאטרון גרוע

קיטשרון- קיטש + כישרון. נוסח ראשון: על אמנים שיצירותיהם אינם אלא מעשה קיטש אמר שלונסקי: יש
בעלי כשרון ויש בעלי קיטשרון.
נוסח שני: שלונסקי הלך לראות "מחזה קיטש" ואמר כמתנצל: "עם זאת עלי להודות, כי המחזה
הקיטשי הוצג בקיטשרון גדול!"

קלסיקן של השירה הבלתי קלאסית- במסיבה ב"חמאם" לכבוד חיים חפר לצאת ספרו מלים
למנגינות אמר שלונסקי: הוא הקלאסיקון של השירה הבלתי קלאסית.

קרן היסוד- קרן קימת. שאלו את שלונסקי: איך תקרא בלשוננו בעל שאשתו בגדה בו והוא מכונה בעל
קרניים? ענה שלונסקי: אם בגדה בו פעם אחת הרי זו קרן היסוד ואם המשיכה בבגידתה הרי זו קרן
קיימת.

ר

רדיוטים - על משקל אידיוטים. על הנוער הצמוד למכשירי הטרנזיסטור ומקשיבים למוסיקה ללא
הרף אמר שלונסקי: "אלה הם רדיוטים..."

ריב ומדון – ריבה ומדונה - נוסח ראשון: שלונסקי פגש את הסופר נתן אגמון (ביסטריצקי), והתגלו
ביניהם חילוקי דעות בענייני אמנות: שלונסקי דגל באמנות מורדת ואילו אגמון העלה על נס אמנות
רומנטית. אמר לו שלונסקי ההבדל בינינו אינו גדול. אני איש ריב ומדון ואילו אתה איש ריבה ומדונה.
זה השוני שבין רומנטיקה של מרדנות ורומנטיקה של התרפקות.
נוסח שני מתיחס לשיחתו של שלונסקי עם אישה: פעם ישב ב"כסית" וחלפה על פניו רות שפירא
מ"קול ישראל".
-רותי, קרא לה שלונסקי, לפני שנה לקחת ממני ספר לשבוע. החזירי אותו!
-הנח לי, שלונסקי, הגיבה, היום אני איש ריב ומדון!
-ראשית אינך איש כי אם אישה, תיקן שלונסקי, שנית אינך ריב אלא ריבה ושלישית אינך מדון אלא
מדונה...
נוסח שלישי: מסרו לאברהם שלונסקי, כי זלמן שניאור אמר: במקום לשון יש לנו לשונסקי...
והוסיפו: מתנגד חריף יש לך, זלמן שניאור, איש ריב ומדון. מיד תיקן אותם שלונסקי: איש ריבה
ומדונה (רמז להיותו של שניאור חובב נשים).

ש

שָאֶלֶת – על משקל שעֶלֶת. "מחלת" השאלות
שגל- מבחר וריאציות שהמציא שלונסקי המבוססות על שורש זה:
         איש אשגולות - עפ"י איש אשכולות.
         עם-שגולה - עפ"י עם סגולה.
         שגול וכשלון עפ"י ספרו של י. ח. ברנר שכול וכשלון.
         שגוּל מרבבה - עפ"י דגול מרבבה.
         שיגול -דעת - עפ"י שיקול דעת.
         שתגלן- עפ"י סתגלן ושתדלן.

שוקינג -(זלמן) שוקן+ + Shockסמוקינג. בתקופה שבה עבד שלונסקי במערכת עיתון הארץ הוא הוזמן ערב אחד לביתו של מר זלמן שוקן, בעליו של העיתון, לארוחת ערב שאליה הוזמנו אישים רמי-מעלה, ושגרירי מדינות זרות. הכל לבשו בגדי ערב, ואילו שלונסקי הגיע כשהוא לבוש מכנסי עבודה משומשים וסוודר ישן ואפור. אחד אחד עברו האורחים המכובדים ולחצו את ידו של מר שוקן. משהגיע תורו של שלונסקי, לחץ את יד מארחו-מעבידו, והפטיר כלפי מר שוקן הנדהם: "שוקינג, אכן?!"

שְׁכרחורת – (שיכר + סחרחורת) תרגומו ההומוריסטי של שלונסקי למונח האנגלי "האנג-אובר", סחרחורת
כתוצאה משכרות

שלונסקי- לשונסקי - שאלו פעם את שלונסקי מדוע אינו מחליף את שמו בשם עברי. השיב שלונסקי: בסדר. אקרא לעצמי אברהם לשונסקי

שלונסקי- סילונסקי - יעקב פרחי, דובר משרד הפיתוח בראשית שנות השישים של המאה ה-20, ביקש משלונסקי שיכתוב את מגילת היסוד לאבן הפינה של "מתקן זרחין" להמתקת מי-ים.שלונסקי הסכים, אך הוסיף כי עליו קודם להתגלח ולהתלבש ואחר כך ישוחחו על הנושא. פרחי המתין לשלונסקי, וכעבור דקות אחדות יצא שלונסקי לבוש ומגולח למשעי. התפעל פרחי מזריזותו של שלונסקי ואמר לו: התגלחת במהירות של סילון. ענה המשורר: וכי אינך יודע? שמי הוא סילונסקי ולא שלונסקי...

שעלוליה - שערוריה + שעול. שעול איום ונורא

שרוולטן- שרלטן +שרוול. על הטענה שהוא שולף חידושי מלים מן השרוול הגיב שלונסקי: אז מה? אני
שרוולטן?

שתינא -קטינא או: משתינוק - תרגום של שלונסקי ל"מנאקן=פיס". (פסל הילד המשתין בבלגיה)

ת

תאוה למעיים - עפ"י תאווה לעיניים.

תקשיט - תכשיט + קישוט. זהו השם שנתן שלונסקי (כנראה בשנת 1935) לחנות התכשיטים של עדה זמורה, רעייתו של המבקר ישראל זמורה .

תשובה - שלונסקי כתב מכתב תשובה לדב סדן בתקופת עשרת ימי תשובה ותיאר זאת כך: "ואני יושב ועוסק בתשובה (הרי אלול הוא...)".