אֵלַי אֵלַי אֵלַי
אוֹבְדֵי מִלַּי
בּוֹגְדֵי לֵילַי
מוֹשְׁכֵי אֶל כְּבָר פַּלְגֵי אוּלַי
עַד חֶרְבוֹנָם.

אַתֶּם נִצָּבִים מֵרָחוֹק
בַּכְּפוֹרִים
בְּמַחְגֹּרֶת-אַלְמוֹן שֶׁל שַׂקִּים
אֲפֹרִים
וְקוֹרְעִים
וְקוֹרְעִים הַקְּרִיעָה בְּבִגְדֵי-הַכְּלוּלוֹת.

מוּל חֻמְרוֹ שֶׁל הַדִּין
הַקָּרֵב
מוּל מִשְׁלַף הַסַּכִּין
הָאוֹרֵב
בְּסִמְטוֹת בָּן לָקוּ מְאוֹרִים
וּשְׁלָדִים וּשְׁלָדִים בַּלֵּילוֹת
עַמּוּדֵי פָּנָסִים שֶׁכָּבוּ.

לֹא שְׁעִיתֶם אֶל אוּרִי וְאוֹרִי
הֲתִשְׁעוּ אֶל אֶפְרִי?

וְרַק רוּחַ-טֵבֵת בִּשְׁרֵקַת הַכַּפְרִי
תְּנַסֶּה עוֹד לִבְקוֹעַ
שָׁמַיִם קָרִים –

אֵלַי! אֵלַי! אֵלַי!

לָמָּה הוּא בָּא
לָמָּה הוּא בָּא
לָמָּה הוּא מִתְעַקֵּשׁ לְדַבֵּר אֵלַי
כְּמוֹ לֹא נָפַל דָּבָר?

הֲרֵי לֹא רָצִיתִי לְכָאן
הֲרֵי יָצָאתִי מִכָּאן
הֲרֵי יָצָאתִי מִכָּל כֵּלַי.

יָצָאתִי מֵאֵין קַשּׁוּב
יָצָאתִי לְבִלְתִּי שׁוּב
כָּלִיל – כִּי גָּמַרְתִּי:
אֵלַי!

אֵלַי
כִּי הַסַּער נָגַף
אֵלַי
כִּי הַשַּׁעַר הֻגַּף
אֵלַי
כִּי אָפַל
אֵלַי
כִּי נָפַל
אֵלַי
כִּי נָפַל דָּבָר.

אָמְרוּ הַבָּנִים:
          אִם קַמְנוּ עָלָיו –
          הָבִינוּ הָבִינוּ:
          פָּרַקְנוּ עֻלָּיו
          בְּשַׁגָּם הוּא אָבִינוּ.

אָמְרוּ הָאָבוֹת:
          ... כִּי פְּנֵי הַדּוֹרוֹת –
          כְּפָנָיו שֶׁל הַטֶּבַע:
          בְּסוֹד הַתְּמוּרוֹת
          נוֹשֵׁם בּוֹ הַקֶּבַע.

אָמַר אִישׁ-הַבֵּינַיִם:
          אַךְ לֹא קֹצֶר-רוּחַ!
          בְּשַׁגָּם... בְּשַׁגָּם...
          עִקַּר הַוִּכּוּחַ:
          בֵּין הָרַק וְהַגַּם.

וְאֵלֶּה וְאֵלֶּה יוֹדְעִים-לֹא-יוֹדְעִים
וְאֵלֶּה וְאֵלֶּה מוֹדִים-לֹא-מוֹדִים:

מִשֹּׁרֶשׁ הַנֶּצַח צוֹמֵחַ הָרֶגַע
הַחֹטֶר מִגֶּזַע
הַנֶּבֶט מֵרֶגֶב.

זֶה מֶשֶׁךְ הַזֶּרַע בְּסוֹד הַתְּמוּרוֹת
זֶה סוֹד הַתִּפְאֶרֶת
עַד סוֹף הַדּורֹות. – –

וְאַף כִּי הִפְטִירוּ:
אָמֵן וְאָמֵן!
רִיבָם עוֹד יַכְבִּירוּ
כָּהֵן וְכָהֵן.

... הוּא זוֹכֵר עוֹד הַכֶּתֶר.
          הֲיוֹסִיף לְהָלְמוֹ
בִּמְשׁוּבַת הַיַּלְדוּת אַרְגְּמַן הָאַדֶּרֶת?
זֶה קוֹלוֹ הַתּוֹבֵעַ:
          "אֲנִי שְׁלֹמֹה!"
מוּל סְקִילַת פִּרְחָחִים שֶׁבַּדֶּרֶךְ.

רַק לֵצוֹ שֶׁשָּׁמַר אֶת כִּפַּת הַמַּלְכוּת
יִשָּׂא לְמַלְכּוֹ הַחִצִּים וְהַתֶּלִי.
וְכָכָה
          בְּצֶמֶד
                    יֵלְכוּ וְיֵלְכוּ
וִיסַיְּעוּ זֶה לָזֶה לְשַׂחֵק בְּנִדְמֶה-לִי.

– נִדְמֶה לִי הַלֵּץ כִּי הָאֶדֶר נִקְרָע.
– הַמֶּלֶךְ הַמֶּלֶךְ מְאוּם לֹא קָרָה.

– נִדְמֶה לִי הַלֵּץ שֶׁנִּדַּחְנוּ מֵחָג.
–חָזַרְנוּ הַמֶּלֶךְ אֶל בֵּית-הַמִּשְׂחָק.

– וְשׁוּב אֶעֱטוֹף אַדַּרְתִּי שֶׁצָּנְחָה?
– הִנֵּהִי! כִּי נֶצַח אֶהְיֶה לֵיצָנְךָ.

– חֵן-חֵן עַל-שׁוּבֶךָ, נִצְחִי שֶׁקֻּפַּח.
– נֶצַח הַכֶּתֶר בִּזְכוּת הַכִּפָּה. – –

וְכָכָה
          בְּצֶמֶד
                    יֵלְכוּ וְיֵלְכוּ
כֶּתֶר הַשְּׂחוֹק וְשַׁרְבִיט הַמַּלְכוּת.

– מֵיטַב הַשִּׁיר וְהַדְּמָמוֹת
הוּא לַהֲדָם – אֲשֶׁר עַל-כֵּן
גַּם לֹא יִכּוֹן גַּם לֹא יִמּוֹט.

– וַחֲלוֹמוֹת?

– אוּלַי קִרְיוֹ שֶׁל אֵיזֶה כֵּן:
זַנֵּק! זַנֵּק!
אוּלַי מִרְיוֹ שֶׁל אֵין-כָּנָף:
הַרְחֵק! הַרְחֵק!
אִם כִּי...

– גַּם פֹּה אֵפוֹא עֲקַלְקַלָּיו שֶׁל הָאִם-כִּי?

– הוֹ הוּא תָּמִיד
הוּא כָּךְ תָּמִיד מֵגִיחַ מֵחֶבְיוֹן עֻמְקִי
בְּסוֹף-פָּסוּק עַל מֶלֶךְ שֶׁכּוֹזֵב.

– וּבְכֵן אַתָּה מוֹדֶה?

– מוֹדֶה וְלֹא עוֹזֵב...

– לֵאמוֹר:
הוֹזֶה-חֲלִילָה עַד שֶׁ... עַד שֶׁ...
עַד שֶׁחַסְדּוֹ יִגְמוֹל עָלַי הַסוֹף. –

– וְלֹא לְהֵפֶךְ?
לֹא רֶשַׁע הֶגְיוֹנוֹ שֶׁל הָאֵין-סוֹף?

– אֵין-סוֹף הוּא סוֹף שֶׁאֵין-לוֹ-שַׁחַר
נִבְלַת אַיֶּלֶת וְעָצְבִי
בְּגִיהַּ קֶרֶן שׁוֹר
בְּגִיחַ קֶרֶן-צְבִי
וּבְכָל נִשְׁפֵי-הַחֵשֶׁק כְּפַרְגּוֹל
רוֹצֵעַ שִׁיר-בָּכוּת אֶת הַמָּחוֹל.

– זוֹכֵרְנִי כִּי אָמַרְתָּ בֶּן-אָדָם:
"חֲלוֹם הוּא לְשׁוֹן-עָתִיד שֶׁל לַהֲדָם".
עַכְשָׁיו נַסֵּה לוֹמַר הָפְכּוֹ שֶׁל הַדָּבָר:
"הַלַּהֲדָם הִנּוֹ חֲלוֹם בִּלְשׁוֹן-עָבָר" –
וְתִוָּכַח
כִּי זֶהוּ שֶׁאָמַרְתִּי: הַיְנוּ הָךְ !

– לֵאמוֹר?

– דָּבָר וְהִפּוּכוֹ – וְזֶה בֻּרְיוֹ.
אֶפְרֵי הַחוֹל. כַּנְפֵי בַּרְיוֹם.
וְכָךְ
בְּסוֹד הָרֶדֶף עַד חָרְמָה
וְעַד עָרְמָה
וְעַד עֵירֹם
אַתָּה מַחְזִיר עָקֹב לְמִישׁוֹרוֹ
אַתָּה סוֹבֵר כָּל רָז לַאֲשׁוּרוֹ –
וְעַד מִזְמוֹר!

– לֵאמוֹר?

– מֵיטַב הַלַּהֲדָם – שִׁירוֹ.
*
כָּאן בָּאוּ הַמְּשָׁלִים אֶל נִמְשָׁלָם
וְהַדּוּשִׂיחַ תָּם –

שׁוּב תַּם וְלֹא נִשְׁלָם.

סָח לִי מִישֶׁהוּ
בְּקוֹל צִלּוֹ הַמַּלְכוּתִי שֶׁל אָב רָצוּחַ
שֶׁל הַנָּסִיךְ הַמִּשְׁתַּגֵּעַ:

"יַעַר.
וּבַיַּעַר – סוֹעָה.
וּבַסּוֹעָה – אֲנִי בְּגִלּוּי-רֹאשׁ.
וּרְגַם אִצְטְרֻבָּלִים בִּבְלִי-רַחֵם
כְּכִפְיוֹנֵי-טוֹבָה.

בְּגִידוֹת. בְּגִידוֹת. בְּגִידוֹת.

זֶה לֹא אַתָּה בָּהֶם.
זֶה לֹא הַהוּא בְּךָ.
זֶה כָּל אֶחָד
זֶה כָּל אֶחָד מִסַּכְסִכֵּי נַפְשׁוֹ".

"כַּמָּה אֶפְשָׁר – שׁוֹאֵל הַמִּישֶׁהוּ –
הַמִּישֶׁהוּ הָאֶלֶף-וְאֶחָד
(כִּי הוּא אֶחָד!) –
כַּמָּה אֶפְשָׁר עוֹד
לָשֵׂאת בְּאֹרֶךְ-רוּחַ
חִצֵּי גוֹרָל אַכְזָר
אַבְנֵי מַרְגֵּמוֹתָיו?

אֲבָל אַתָּה נָבוֹךְ מְאֹד.
אֲבָל אַתָּה נָסִיךְ מְאֹד.
עַל-כֵּן אַתָּה נִבְהָל מִשְּׁפוּת-הַדַּעַת
וּמִתְחַפֵּשׂ בְּמִשְׂחֲקֵי הַשִּׁגָּעוֹן".

וְשׁוּב הַפַּעַם:
סָח לִי מִישֶׁהוּ... –
אַךְ כָּאן שִׁסַּעְתִּי אֶת עַצְמִי
בִּקְרִי-וּכְתִיב-בֵּינַיִם:
קְשִׁי-עֹרֶף הוּא אוֹ מֹרֶךְ-לֵב
אוֹ סוֹד הָאֲצִילוּת שֶׁבַּתּוּגוֹת –
לְהִתְחַפֵּשׂ?
תָּמִיד בִּלְשׁוֹן-נִסְתָּר
תָּמִיד בְּשֵׁם אוֹמְרוֹ שֶׁלֹּא-הָיָה-וְלֹא-נִבְרָא
וְרַק לֹא מִתְוַדֵּעַ-בַּעֲדוֹ!

מִנַּיִן דֹּק הַתֵּמַהּ בַּוַּדַּאי הַמִּתְרַבְרֵב?
מִנַּיִן לוֹט הַדֶּמַע שֶׁבָּרֶנֶן הֶעָרֵב?
שִׁבְרוֹן הַכַּד אֶל הַמַּבּוּעַ שֶׁחָרֵב?
אֶל הַמַּבּוּעַ
אֶל הַמַּדּוּעַ
אֶל הַכָּמֵהַּ –
          וּמְסָרֵב?
עֲנֵה לִי מִישֶׁהוּ שֶׁבִּי! –
וְלֹא עָנִיתִי כַּמּוּבָן.

אַךְ לוּא אֲנִי הַרְחֵק יוֹתֵר
אַךְ לוּא אֲנִי אֶחָד יוֹתֵר
הֲרֵינִי מִתְוַדֶּה אֵלַי:
נִשְׁבַּר לִי... –

וְהַשּׁוֹאֵל הָיָה סוֹבֵר אֶת הַנִּשְׁאָל.

...אָז כָּל הַמִּשְׁבָּרִים יִשְׁלוּ בֵּין הַגָּדוֹת
כְּמֵי דְלָיִים שֶׁהֹעֲרוּ אֶל שֹׁקֶת
וְלָמֶד-וָו סוּמִים יָשִׂיחוּ אַגָּדוֹת
עַד אוֹר-הַבֹּקֶר.

וּכְלֹא אֵרַע דָּבָר. רֵאשִׁית – כְּקֵץ-יָמִין,
וְאֵין בֵּין זֶה לְזוֹ אֶלָּא אִבְחַת הַחֶרֶב.
וּמַה נָקֵל לְהִפָּתוֹת וּלְהַאֲמִין
כִּי בֹּקֶר הוּא
אָחִיו הַבְּכוֹר שֶׁל עֶרֶב.

אָחִיו הַבְּכוֹר...
אַךְ הֵם אַחִים-חוֹרְגִים:
הַלַּיְלָה שֶׁבֵּינָם בְּסוֹד אַחְוָה אוֹיֶבֶת
בּוֹ כָל הַכּוֹכָבִים נִדְמִים כִּשְׂדֵה פְּרָגִים
בְּשֶׁפֶךְ דָּם מִגְּוִיָּתוֹ שֶׁל הֶבֶל.

בַּעֲרוֹב
בַּעֲרוֹב
כִּבְיָכוֹל מוּל פִּשּׂוּק-הַיָּמִים
(הוֹ פִּשּׁוּט-אֶצְבָּעוֹת בִּנְשִׂיאַת הַכַּפַּיִם!)

בְּקָרוֹב
בְּקָרוֹב
וּבְמִקְרָא בְּפִסּוּק-טְעָמִים
יַשְׁמִיעוּךָ פְּשׁוּטוֹ שֶׁל הַפְּסָק –
שְׁמַע בְּאֹרֶךְ-אַפַּיִם!

זֶה פְּשׁוּטוֹ שֶׁל הַפְּסָק
זֶה זוּטוֹ שֶׁל הַקּוֹל
זֶהוּ סוֹף-הַפָּסוּק שֶׁאַכְזָר הוּא.
שֶׁבֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ לְהַגִּיד אֶת הַכֹּל
לֹא נוּכַל
לֹא נִרְצֶה –
כִּי גְזָר הוּא.

כִּי פִּשּׂוּק אַחֲרוֹן.
כִּי פִּשּׁוּט אֵין-תּוֹחֶלֶת.
כִּי זֵכֶר גּוֹוֵעַ שֶׁל אֵיזֶה פֻּלְחָן.
וְגוּף וְאִילָן מוּל הַבַּיִת כְּשֶׁלֶד
בְּמֵרוֹץ שֶׁקָּפָא.
          וְאֵין נֶפֶשׁ שׁוֹאֶלֶת:
לְכָאן אוֹ לְכָאן?
בַּעֲרוֹב.
בַּעֲרוֹב.
קוֹל סְפִינוֹת הַמַּכְרִיז עַל שׁוּבָן.
בְּקָרוֹב.
בְּקָרוֹב.
יְאַפְלֵל בְּדִידוּתוֹ הַמִּפְרָשׂ הַלָּבָן.
בַּעֲרוֹב.
בְּקָרוֹב.
וְגָווּעַ הַכֹּל –
          וּמוּבָן.

נִדְמֶה: דּוֹרֵי-דוֹרִים
שָׁתַקְתָּ אֶת הַכֹּל.
נִדְמֶה: כָּל הַדְּבָרִים
הֶחְבִּיאוּ אֶת הַקּוֹל.
עַתָּה הֵם מְסַפְּרִים
כָּל פְּתוֹל וַעֲקַלְקוֹל.
עַתָּה הֵם מְכַפְּרִים
שָׁמֶיךָ מִלִּסְקוֹל.

הָסֵר אֵפוֹא הַלּוֹט
מִמְּתוֹם שֶׁנֶּעֱקַשׁ.
לַמֵּד לִבְּךָ לִגְלוֹת
רָזֶיךָ מֵחָדָשׁ
וּבוֹא אֶל הַנִּגְלוֹת
כְּבָא אֶל הַמִּקְדָּשׁ.

אוֹתוֹת וַעֲלָטוֹת
אוֹתוֹת בִּבְלִי עִתָּם
כָּל אוֹת וְאָלָתוֹ
נִתַּךְ עָלָיו עֵיטָם
וְנֹעַם בִּעוּטוֹ
טַבַּעַת וְחוֹתָם.

הוֹ נֹעַם אַכְזָרִי
הַפְּדוּת שֶׁבָּאָבְדָן
מַחְשָׁךְ זַהֲרוּרִי
הָהָר וְהֶעָנָן
וְהֶרֶף עֵין הַפְּרִי
וְחֶרֶב שֶׁבַּגָּן.

הָאֹפֶל מִתְּהוֹמוֹ
הִגְהִיר עָלָיו שָׁמָיו
שָׂדָיו נָזְרוּ מִגְּמוֹא
הַשֶּׁפַע מִגְּשָׁמָיו
אֵיכָה בְּבוֹא יוֹמוֹ
יִשָּׂא אֶת אֲשָׁמָיו?