הָעֵדֶר כִּי יִגְלֹשׁ מִיֶּרֶךְ־הָר הֲדוֹמָה
מַדּוּעַ כֹּה יִפְעוּ כָּל עֶרֶב עֵז וָשֶׂה?
יָדַעְתִּי: אֶת יוֹמִי יוֹבִילוּ הַגַּרְדּוֹמָה
וַעֲרוּפָה תִּפֹּל גֻּלְגֹּלֶת אֵי־בָּזֶה.

כְּדָם שֶׁל יוֹחָנָן עַל אֶצְבְּעוֹת בַּת־מֶלֶךְ
שְׂפָתַיִךְ לִי הַיּוֹם. אִמְרִי: לְמִי דָמִית?
יָדַעְתִּי כִּי יֵשׁ שֵׁם וְהוּא רַק הוּא יָאֶה לָךְ
וְלֹא הִרְהַבְתִּי עֹז לוֹמַר בְּקוֹל: שְׁלוֹמִית.

הִנֵּה יָנִיף עַרְבִּי חַרְבּוֹ הַמְגֹאֶלֶת
בִּדְמֵי כָּל שְׁקִיעוֹתַי הַנִּגָּרִים – לְאָן?
עַל טַס־הַדִּמְדּוּמִים יַגִּישׁ אָז לַמְחוֹלֶלֶת
הַלַּיִל הַכּוּשִׁי גֻּלְגֹּלֶת יוֹחָנָן.

הָעֶרֶב כְּבָר גָּלַשׁ מִיֶּרֶךְ־הָר הֲדוֹמָה
וּבְמִכְלָאוֹת שָׁמַי הִרְבִּיצוּ עֵז וָשֶׂה
רַק אֶת יוֹמִי מָחָר יוֹבִילוּ שׁוּב גַּרְדּוֹמָה
וַעֲרוּפָה תִּפֹּל גֻּלְגֹּלֶת אֵי־בָּזֶה.