לָמָּה בָּאתִי עַד הֲלֹם
כְּמוֹ אָחִי קְרָאַנִי?
לֹא עָנַנִי אִישׁ שָׁלוֹם
אִישׁ לֹא אֲסָפַנִי.

כִּי אָבוֹא לִנְשׁוֹת הַחוֹב
וְאֶדְפֹּק עַל דֶּלֶת
וְנִמְשַׁלְתִּי לְאִיּוֹב
עַל פִּתְחֵי קֹהֶלֶת.

שְׁנֵי תְּרִיסִים לַחַלּוֹנוֹת
הַדּוֹפְקִים בָּרוּחַ.
לְאֵין־אֹזֶן לְתַנּוֹת
כֶּלֶב בָּא קָרוּחַ.

לֵב אָדָם פֹּה יְרִיחוֹ
וְנָעוּל כָּל בַּיִת.
דֶּרֶךְ רֵעַ אֶל רֵעוֹ
הֻכְאֲבָה בְּשַׁיִת.

רַק הַהוּא כְּבַעַל־מוּם
לִקְרָאתִי פּוֹסֵעַ.
וְנִדְמֶה לִי: קוֹל עָמוּם.
קַב שֶׁלַּקִּטֵּעַ.

מִי הַבָּא וּבְפִיו שָׁלוֹם?
(וְאוּלַי זֶה אָנִי?)
הִנֵּה בָּאתִי עַד הֲלֹם
כִּי אָחִי קְרָאָנִי.