חיפוש

כתבי יד

בשנת 1935 שלונסקי ובני חבורתו הסתכסכו עם בעל קפה "רצקי" ועברו לקפה "אררט". שלונסקי הסביר כי בהתרגש עליהם המבול (הריב עם רצקי) חיפשו בני החבורה מקלט, והלא "אררט" הוא המקום שבו נחה תיבתו של נוח לאחר המבול...

 

אנקדוטות נוספות...

קָמֶץ-אָלֶף

קָרוֹן לֵילִי נוֹסֵעַ
וּמוֹבִיל הַגֹּרְנָה
קְצִיר הַחֲרָדוֹת.

אָחִי הַמִּשְׁתַּגֵּעַ
שֵׁב עִמִּי וּפְתֹר נָא
אֲלֻמַּת סוֹדוֹת.

א
אֲפֵלָה זוֹמֶמֶת מִנְּדָנָהּ שׁוֹלֶפֶת
אֶת חֲזִיז חַרְבָּהּ.
שְׁתֵּי חֲפַרְפָּרוֹת אֶת הַלְּבֵנִים תִּגְרֹרְנָה
מֵחוֹמוֹת אַרְבַּע.

וְנִבְעֶה הַלֹּעַ
עוֹד וְעוֹד.
כְּמוֹ נִפְעַר לִבְלֹעַ
טֶרֶף סוֹד.

שְׂרִידֵי קִירוֹת כַּאֲבֵלִים יִנֹּעוּ
וְיֹאמְרוּ תְּהִלִּים.
גַּג עָרוּף מַפְלִיג אֶת שְׂדוֹת הַבֹּהוּ
לְבַקֵּשׁ כְּתָלִים.

ב
וְעוֹד אֱמֹר לִי עוֹד!
אוֹרֵב עָלַי הַסּוֹד
צוֹרֵב אֶת לֵילוֹתַי וּמְגַחְלְלֵם בְּסַעַר.
כְּמוֹ אֵיזֶה אָב קַדְמוֹן
פָּרוּעַ וְאַדְמוֹן
מוֹשְׁכֵנִי: שׁוּבָה בְּנִי לַיַּעַר.

אֲנִי הוֹלֵךְ-הוֹלֵךְ וּבָא אֶל מַעֲבֶה
מָאוֹר אַחַר מָאוֹר עַל סְבִיבוֹתַי כָּבֶה
וַעֲרָפֶל עָלַי נוֹגֵהַּ.

אֱמֹר אֱמֹר אָחִי הַמִּשְׁתַּגֵּעַ:

מַדּוּעַ זֶה אֵלֵךְ אֵלֵךְ וְלֹא אָבוֹא?
מַדּוּעַ כָּל גִּבְעָה מִתְעַגְמְמָה כִּנְבוֹ?
וְלָמָּה זֶה בָּעַר וְלֹא אֻכַּל הַלּוֹט?
וּמִי זֶה הַמְכַבֶּה תָּמִיד אֶת הַלֵּילוֹת?

ג
בְּפֶתַח מְעָרָה כֹּה מְחֹרֶלֶת פֶּרַע
כֹּה מְעֻכְבֶּרֶת וְכֹּה עֲטַלֵּפִית
מָצָאתִי אֶת גּוּפִי וְהוּא מֻשְׁלָךְ כְּטֶרֶף
אֲשֶׁר נִשְׁמַט מִצִּפָּרְנֵי-עֲוִית.

וּכְסַגִּינְהוֹר שֶׁנִּדְלְקוּ בּוֹ זוּג עֵינֵי הַיֶּלֶד
אֲנִי יָכוֹל לְפֶתַע לְגַלּוֹת
כִּי שָׁם
בִּקְצֵה הַלֹּא
בְּתוֹךְ הַבְּלִי-מָה הַמֻּכְחֶלֶת
יֵשׁ אֶלֶף כּוֹכָבִים בְּלַיְלָה מִלֵּילוֹת.

וְקָמֶץ-אָלֶף – אָ. וְאֶצְבָּעוֹת לִי עֶשֶׂר.
וְאִמָּא רַק אַחַת. אַחַת עַד בִּלְתִּי עוֹד.
וְאִם אֶפֹּל וְאֶנָּגֵף בְּאֶבֶן אוֹ בְּנֶסֶר
יִכְאַב בְּשָׂרִי עָלַי מְאֹד.

אֵינִי רוֹצֶה לִנְפֹּל!
הַחְזִיקִי בִּי אַתְּ אִמָּא!
כִּי אֵין לִי אָב.
כִּי אָב הוּא קַיִן וְרָעָב.
הוּא לֹא יָדַע כִּי סוֹד הַדָּם הוּא פְּנִימָה פְּנִימָה.
אֲנִי יָרֵא מְאֹד מִפְּנֵי הַדָּם הַזָּב.

אֲבָל אָבִי אָמַר: "נְפֹל! – וְזָב הַדָּם מִפֶּצַע."
אָבִי שְׁלָפַנִי מִן הַבְּלִי כִּשְׁלֹף הַמַּאֲכֶלֶת.
אָבִי אוֹיְבִי הָהּ אוֹהֲבִי בְּסוֹד הַנֹּגַע שֶׁלָּרֶצַח
אַתָּה הוֹלַדְתָּ אַתָּה טָרַפְתָּ אֶת הַיֶּלֶד.
וֱהוּא נִרְצַח.
וּבְצִפָּרְנֵי בֶּן-קַיִן
חָתַר חָתַר בַּמְּעָרָה הַזֹּאת.
וְשׁוּב נָפַל שָׁדוּד מִמַּדְקְרוֹת הָאַיִן
וּבְכֵפֶל רֶצַח קָם לִחְיוֹת.

לִחְיוֹת! לִחְיוֹת! לְהִתְיַלֵּד:
עוֹדֶנִּי!
אֶת חַרְטוֹמוֹ פִּשֵּׂק הַמָּוֶת הַהוֹזֶה
וַיַּצְנִיחֵנִי.
אַבָּא! מָה עוֹד תִּדְרֹש מִמֶּנִּי
הֵן כְּבָר רָצַחְנוּ זֶה אֶת זֶה.

עַכְשָׁו כֹּה טוֹב לִי
טוֹב לִשְׁנֵינוּ יַחַד:
לֹא אָב
לֹא בֵּן
רַק צֶמֶד כְּלַבְלְבִים
הַזּוֹחֲלִים עַל אֲדָמָה לַחְלַחַת
בְּכִסּוּפֵי הַלִּבְלוּבִים.

לִבְלוּב
לֵב לֵב
רַק לֵב וּבְשַׂר נִיחוֹחַ!
אֲנִי מֵרִיחַ אֶת אָבִי כְּרֵיחַ הַשָּׁלוֹם.
וְאֵל שַׁדַּי – כְּקָמֶץ-אָלֶף נוֹחַ וּבְהִיר-כֹּחַ
זוֹחֵל עִמָּנוּ אֶל הַמְּתֹם.

ד
עֵת רִבֹּאוֹת פִּיּוֹת תּוֹקְעִים שָׂבָע בְּנַחַר
כְּאַבְשָׁלוֹם אֲנִי נִתְלֵֶה בְּסֹבֶךְ הָאֵלָה.
פִּתְאֹם גַּרְזֶן צָהֹב מֵנִיף עָלַי הַשַּׁחַר
לִכְרוֹת הָאֲפֵלָה:

וְאוֹר בָּרְחוֹב!

הוּא כֹּה לָבָן. זוֹרֵחַ.
אֵינִי רוֹאֶה מְאוּם בִּדְלֹק פָּנַס הַיּוֹם.
רַק הוּא – אִילַן לֵילִי – גָּדוּעַ וְקֵרֵחַ
בְּאֵין-רוֹאִים פּוֹסֵעַ אֶל הַתְּהוֹם.

וְחַד אִם יִנָּגֵף הֵן לֹא יָבִין מַדּוּעַ.
אוּלַי אֹמַר לוֹ: אָח תָּמֵהַּ וְתָמִים
אַתָּה נִגַּפְתָּ בְּאִילָן גָּדוּעַ
שֶׁנֶּעֱקַר מִיַּעַר הַקְּדוּמִים.

אַךְ הוּא יִתְמַהּ מְאֹד וְרַק בִּצְחוֹק יַרְאֵנִי:
הָאוֹר!
הָאוֹר רוֹמֵס אֶת אִילָנְךָ הַמֵּת.

בְּהִדָּלֵק לֵילִי שׁוּב אַבָּא יִמְשְׁכֵנִי
אֶל סְנֵה הַתַּעְתּוּעַ וְהַחֵטְא.

ה
הַדָּם זוֹעֵק: גַּרְזֶן! וְהַשְּׂפָתַיִם: נֵבֶל!
אֲבָל בַּמִּסְתָּרִים נִרְצַח כְּבָר מִי-שֶׁהוּא.
וְרַק הַשּׁוֹשְבִינִים עוֹד יִשְׁתָּאוּ לָאֵבֶל
וּלְיַד הָאַפִּרְיוֹן בְּתִמְהוֹנָם יִשְׁהוּ.

הִנֵּה יָדִי: מְאֻגְרָפָה אֶרְאֶנָּה.
אַךְ הַחִיּוּךְ מַדְלִיק אֶת פָּנָסָיו: גַּם אַתְּ?!
בְּכַף יָדִי הַמַּאֲכֶלֶת שֶׁאֵינֶנָּה
וּמוּל עֵינַי – הַמֵּת שֶׁלֹּא הוּמַת.

ו
כָּל הַלֵּילוֹת הוֹלְכִים בּוֹהִים
וְגַם אֶחָד מֵהֶם לֹא שָׁב עֲדַיִן.
זֶה אַפְסִימוֹן מַשְׁחִיר הַיַּיִן
הַזָּב מִיֶּקֶב אֱלֹהִים.

זֶה אַפְסִימוֹן גַּנַּן הַחִדָּלוֹן
כּוֹרֶה שׁוּחָה לְאֵיזֶה עֵץ גָּבֹהַּ
וְהוּא צוֹפֶה אֵלַי מִבַּעַד לַחַלּוֹן
מִכֶּרֶם הַשְּׁלָדִים הַמְלַבְלְבִים בַּתֹּהוּ.

בָּרְכִי אֶת אֵימוֹתָיו נַפְשִׁי הַמְאֻלָּהָה
הַמְשֻׂטָּנָה וְנֶאֱהָבֶת.
כָּל הַלֵּילוֹת הוֹלְכִים אֶל שְׂדוֹת הַבַּלָּהָה
הַשְׁקוֹת בְּרִנּוּנִים אֶת שׁוֹשַנַּת הַמָּוֶת.

ז
יָצָאתִי מֵחֶדְרִי וְשׁוּב זֶה הַמְשֻׁגָּע!
מַדּוּעַ הוּא תָּמִיד אוֹרֵב לִי פֹּה בַּשַּׁעַר?
"הַיּוֹם לִי אֲכַרְסֵם יָרֵחַ כְּעוּגָה
וְהֶעָנָן יֻנְעַץ בְּצַוָּארִי כְּתַעַר.

אַתָּה כּוֹתֵב עַל דְּוָי וּכְשֶׂכְוִי מְעוֹרֵר
אֶת מִי? הָעַכְבָּרִים אָכְלוּ אֶת כָּל הַלֶּחֶם.
וּמַה יֹאכְלוּ הָאֲנָשִׁים? אֱמֹר לִי הַמְשׁוֹרֵר!
הֲלֹא עַל כֵּן אֲנִי נוֹשֵׂא יָרֵחַ עַל הַשֶּׁכֶם.

אַתָּה הוֹלֵךְ? הֲרֵי לְךָ פְּרוּסָה!
מֵעִצְּבוֹנִי תִּתְפֹּר לִכְלוּלוֹתֶיךָ בֶּגֶד!
הִנֵּה הִנֵּה הִיא בָּאָה הִיא – הָאֲרוּסָה.
הִנֵּה הִיא בָּאָה...
שָׁם...
מִנֶּגֶד..."

מִנֶּגֶד בָּא הַהוּא – אַבְרֶה'מְל הַשִּׁכּוֹר
הוּא שָׁר בְּקוֹל וְעַל שְׂפָתָיו הַקֶּצֶף:
"אֲנִי יוֹצֵא בַּלַּיְלָה תַּכְשִׁיטַי לִמְכֹּר
אוּלַי תִּקְנֶה חִנָּם תִּשְׁעָה קַבִּין שֶׁל עֶצֶב?

אֲנִי מִקּוּשְׁטָא בָּא. בְּקוּשְׁטָא יֵשׁ שׁוּלְטָן.
וּבַהַרְמוֹן – נָשִׁים לוֹ אֶלֶף.
וְלִי הָיְתָה אַחַת מִזֶּרַע הַשָּׂטָן
וְגַם אוֹתָהּ גָּנַב הַכֶּלֶב.

אַתָּה רוֹלִיסְט...
אַךְ גַּם אֲנִי...
אֲנִי לֹא כָּכָה-סְתָם...
בֵּינִי לְבֵין קָרוּזוֹ – אַךְ כְּפֶסַע:
אֲנִי מִן הַקְּוָרְטֶט שֶׁל שְׁנֵים-עָשָׂר אָדָם
שֶׁנִּתְפַּרְסֵם אֶצְלֵנוּ בְּאוֹדֶסָה...

אוֹדֶסָה עִיר-וָאֵם
קִרְיַת-הַמַּמְזֵרִים...
וְגַם הַבַּס שֶׁלִּי הוּא כָּכָה... טֶנוֹרָלִי...
כִּי הַטֶּנוֹר הוּא בַּס שֶׁל כָּל הַשִּׁכּוֹרִים
עַל כֵּן דַּרְכִּי לָשִׁיר רַק בְּשָׁעָה שֶׁרָע לִי"...

"אָמֵן אָמֵן אָחִי. אַךְ לֵךְ וּשְׁכַב לִישׁוֹן.
אַתָּה עָיֵף מְאֹד. אַתָּה צָרִיךְ לָנוּחַ..."
"לִי אֵין לְאָן לָלֶכֶת פַּיְטָנִי...
וְלֹא אֲנִי רִאשׁוֹן...
אֲנִי אֵשֵׁב לִי פֹּה וַאֲזַמֵּר לָרוּחַ."

וְהוּא זִמֵּר: "טָרוֹף טֹרַף עֶדְרִי.
הַכֶּלֶב לֹא נָבַח בְּגִיחַ זְאֵב מִיַּעַר.
אֵיכָה אוּכַל לָשׁוּב הַלַּיְלָה אֶל חֶדְרִי
וְהַפִּכְּחִים אוֹרְבִים לִי עִם הַשַּׁעַר?"

וְהוּא זִמֵּר לִי עוֹד. אַךְ הַמְשֻׁגָּע קָרַב
וְעַל אָזְנוֹ לָחַשׁ: "אֻמְלָל הוּא!
כֹּה רַבּוּ אֻמְלָלִים בְּהִגָּאֵל עַם רָב
וְהֵם – רַק הֵמָּה לֹא נִגְאָלוּ."

וְהַשִׁכּוֹר זָנַח לְפֶתַע
כְּנִפְחָד.
וְהַמְשֻׁגָּע צָנַח לְפֶתַע
כְּיָגֵעַ.
וְכָךְ יָשְׁבוּ הַשְּׁנַיִם מוּל אֶחָד:
הַמִּשְׁתַּכֵּר
וּמִשְׁתַּגֵּעַ.

ח
וּמִי הַלָּז: פָּלִיט אוֹ אִישׁ מֻכֵּה הַסַּהַר
עַל כַּרְכֻּבֵּי לֵילוֹת פּוֹסֵעַ כְּחָלוּם?
אַל אִישׁ יִקְרָא בִּשְׁמוֹ!
אַל שְׁלֹחַ יַד בַּנַּעַר!
פָּן יִתְעוֹרֵר וְלֹא יָבִין מְאוּם.

הוּא לֹא יָבִין מְאוּם צֶאֱצָאֵי קֹהֶלֶת
מִגֹּדֶל הַמְּבוּכָה כָּל חֵפֶץ יְמַשֵּׁשׁ:
כֵּן: זֶה – שֻׁלְחָן. וְזֶה – מַנְעוּל הַדֶּלֶת.
וְזֶה?! הֲגַם לָזֶה כְּבָר שֵׁם וָפֵשֶׁר יֵשׁ?

מַה שֵׁם לְזֶה הַטְּוִי מוּפַז עִוְעִים וְהֶבֶל
אֲשֶׁר כְּחֶרֶג-יוֹם נִשְׁפַּךְ בֵּין אֶצְבָּעוֹת
בּוֹ שִׁכְרוֹנַי כְּלֻלְיָנִים עַל חֶבֶל
בַּלַּיְלָה יְטַפְּסוּ אֶל הַבָּאוֹת?

בּוֹ שְׂמָמִיּוֹת-הַלֵּב מִשְׁזַר עָרְמָה יִרְקֹמוּ
פָּרֹכֶת לִי – לִהְיוֹת רוֹאֶה-וְלֹא-נִרְאֶה:
עֵת הֵם הַצַּיָּדִים עַל מַחְבּוֹאִי יֵהוֹמוּ
נַפְשִׁי הַשִּׁכּוֹרָה יוֹצֵאת אֶל הַמִּרְעֶה.

אִרְגוּ שְׂמָמִיּוֹתַי וְסֻלָּמוֹת הַגְבִּיהוּ!
עִטְפוּנִי הֲלִיטוּנִי עַרְפִלֵּי הַלּוֹט!
יִרְאוּנִי צַיָּדִים וְלֹא יָבִינוּ: מִי הוּא
זֶה – הַפּוֹסֵעַ שָׁם עַל כַּרְכֻּבֵּי לֵילוֹת.

ט
הִנֵּהוּ:
אָלֶף – יוּד – שְׁתֵּי נוּנִין – וָו.
חָשַׁבְתִּי:
חָמֵשׁ גַּחְלִלִיּוֹת – וְצֵרוּפָן אַכְזָר.
אִמְרוּ לִי:
עַל שׁוּם מָה מִבְּלִי מֵשִׂים צֵרַפְתִּי
אֶת דִּמְדּוּמֵי הַחֹמֶשׁ הַמּוּזָר?

אֵין זֹאת כִּי אִם הַיּוֹם בֵּין קִמְרוֹנֵי הַגֶּשֶׁר
נִתְעֵיתִי – עֲזוּבִי בַּתֹּהוּ הַדּוֹמֵם.
עַל כֵּן אֶזְעַק מִלִּים מִבְּלִי הָבֵן הַפֵּשֶׁר
אֶל הָאֵינֶנּוּ הָאִלֵּם.

מִלִּים וְצֵרוּפִים – מִי יְחֻקֵּם בְּחֶרֶט
וּבְלֵיל הַשִּׁכָּרוֹן יֵדַע וְיַגִּידֵם?
נָא הֲבִינוּנִי:
מָה
עַל מָה הִיא מְכַנֶּרֶת
הַיָּד הַנֶּעְדֶּרֶת שֶׁל גִּדֵּם?

וְאֵי עַל אֲדָמוֹת עַל קְלָף מִתְגַּעְגֵּעַ
שֶׁל סֵפֶר הַחֶדְווֹת וְהָאֵימִים
יְאוֹתְתוּ רַגְלָיו שֶׁל הַקִּטֵּעַ
אֶת כְּתֹבֶת הַלֵּילוֹת וְהַיָּמִים.

רַק הֵן – דִּמְעוֹת סוּמָא הַמִּתְגַּחְלוֹת בָּאַיִן –
בָּאֹפֶל הַבּוֹעֵר שֶׁל סַנְוְרֵי הַסּוֹד
רוֹאוֹת אוֹתוֹ. לֹא תְּשׁוּרֶנּוּ עַיִן
אֲשֶׁר לֹא קֻלְּלָה בְּשִׁכְרוֹנֵי הָעוֹד.

יֵשׁ אֵיזֶה עוֹד
הָעוֹד שֶׁל שְׁכוּר הַדַּעַת
אֲשֶׁר מִמֶּנּוּ גַם הַבְּלִי לֹא יֵעָלֵם
וְהוּא זֶה הַמְגַשֵּׁשׁ בְּיָד לֹא-מְאֻצְבַּעַת
אֶת הָאֵינֶנּוּ הָאִלֵּם.

י
בְּצִפָּרְנֵי עֲוִית בְּרָקִים שָׂרְטוּ שָׂרֶטֶת
(אֶת מִי הַיּוֹם שׂוֹנֵא רָקִיעַ מְזֹעָף?)
נִדְמֶה לִי כִּי שֶׁלִּי וּמִשֶּׁלִּי הָרֶטֶט
אֲשֶׁר הִדְלִיק גַּם בַּשָּׁמַיִם אֶת חֳרִי-הָאָף.

אֲנִי מַבִּיט:
סוֹבֵב סוֹבֵב כַּדּוּר מָרִיוֹנֶטִי.
אֲנִי מַקְשִׁיב:
הַצִּיר נִסְדַּק וְלֹא יֶחְדַּל חָרוֹק.
תָּמִיד תָּמִיד תַּכְלִית שִׂנְאָה שָׂנֵאתִי
אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר שָׁכַח לִצְחוֹק.

וּבֶכִי בַּלֵּילוֹת – וְהוּא כִּצְחוֹק הַצְּבוֹעַ
אֶת זַעֲקַת הַצִּילוּ יַדְמִיעַ אוֹת בְּאוֹת.
אַתֶּם לֹא תִּשְׁמְעוּ
אַתֶּם הֵן לֹא תָּבוֹאוּ...
רַק יֶלֶד וּמוּקְיוֹן יַפְלִיאוּ עוֹד לִבְכּוֹת.

כִּי הֵם אוּלַי רַק הֵם עוֹד יַחְרִידֵם הַשֶּׁקֶט
וְהֶזְיוֹנֵי לֵילוֹת עוֹד יֵשׁ וְיבַעֲתוּם.
יָדָם הָעֲנִיָּה רַק הִיא עוֹד מִדַּפֶּקֶת
בְּקוֹבְלְנָה עַל שַׁעַר הָאָטוּם.

וּמִכְחוֹלִים עַל בַּד כִּי יִפְרְעוּ אִוֶּלֶת
אוֹ פַּיְטָנִים בִּכְאֵב יַלְהִיגוּ: שְׁצִ'יל-בּוּל-דִּיר –
מִי עוֹד כָּהֶם יָבִין: מִפַּחַד מִטַּלֶּלֶת
דִִּמְעַת תִּינוֹק. וְהִיא תְּפִלָּה וְשִׁיר.

וְנֹגַהּ עֵץ-רָקָב לָהֶם יִרְמֹז: הַמָּוְתָה!
רְאֵה: מָשׁוֹט שָׁבוּר – וְהוּא עוֹדוֹ חוֹתֵר.
רְאֵה: הַחֲמוּדוֹת אֲשֶׁר אֵי-אָז אָהַבְתָּ
וְלֹא תֹּאהַב יוֹתֵר.

צַחֵק נָא גְרוֹק אָחִי וּבִלְהָטִים בַּשֵּׂר נָא
עַל מוּת לַבְּכִי בְּלַיְלָה מִלֵּילוֹת.
הֲלֹא תִּזְכֹּר מַה שֶּׁאָמַר גַּמּוֹז לַא-סֶרְנָה
עַל הַמּוּקְיוֹן שֶׁמֵּת מְאֹד.

הוּא מֵת... הוּא מֵת מְאֹד... וּכְבָר דָּעַךְ הַפֶּלֶא...
רְאֵה: כָּל הַפָּנִים בְּאֵין-דִּמְעָה בּוֹהִים...
בְּאֵלֶּה הַיָּמִים וּבַלֵּילוֹת הָאֵלֶּה
יִבְכּוּ רַק יְלָדִים אוֹ אֱלֹהִים.