הַמִּדְבָּר גּוֹלֵל לוֹ מְגִלַּת חוֹלוֹת פֹּה
וְרַגְלַי חוֹרְתוֹת כְּתָב הַמְּגִלָּה.
אֲנִי לִי אֵלְכָה כֹּה אֲנִי לִי אֶחְרְתָה
הַכְּתָב עַד כִּלָּה.
כֹּה אֵלְכָה: דְּלִי בַּיָּד. הַמַּעְיָן רָחוֹק עוֹד
וּנְאוֹת-הַתְּמָרִים.
אַךְ כָּכָה אֵלְכָה לִי: כִּי שָׁם הַמַּעְיָן הוּא
וּמֵימָיו בָּרִים.
שָׁם תָּמָר יִתֵּן פְּרִי וְאַמַּת-מַיִם שָׁם
וְשָׁמָּה אוּכַל לִבִּי סָעוֹד.
וְהַמִּדְבָּר גּוֹלֵל לוֹ וְהַהֵלֶךְ הוֹלֵךְ לוֹ
וְטֶרֶם בָּא עוֹד.
אֶל בּוֹר אֵין-מַיִם בּוֹ עִם דְּלִי אֵין-תַּחְתִּית-לוֹ
מַדּוּעַ שְׁלַחְתֶּם אוֹתִי שָׁמָּה?
וְעַתָּה אֶכְרַע פֹּה וּשְׂפָתַי רֻפְּטוּ כְּבָר
מִצָּמָא.