חיפוש

כתבי יד

יצא מן הארץ

שלונסקי עבד בעיתון דבר, אח"כ בעיתון הארץ ולבסוף עבר למשמר. כשנכנס למערכת משמר אמר, כי הוא יצא מן הארץ ויעמוד על המשמר לראות איך יפול דבר

חידודי לשון נוספים...

פְּגִישָׁה עִם נוֹף

א
מַה זָּר וְחוֹמֵד מַבָּטִי פֹּה רוֹתֵעַ.
יָדִי לְלַטֵּף מְשֻׁטַּחַת לַשָּׁוְא
שִׁקְמָה שֶׁהִקְרִינָה סִבְכֵי פֹּארוֹתֶיהָ
חָרוּב מְצֻמָּק שֶׁהִפְרִיס שָׁרָשָׁיו.

אֶגְמַע מִן הַוָּאדִי
הָרֶגֶב אָרִיחַ
אֶת כָּל מִלּוֹתַי לְגַמְגֵּם אֲנַסֶּה:
אוּלַי יַכִּירֵנִי שָׂדִי הַמַּקְרִיחַ
יִשְׁעֶה לִי הַשַּׁיִת
יִרְצֵנִי הַשֶּׂה.

אַךְ הָר כְּנֶגְדִּי מְסַמֵּר חֲטוֹטֶרֶת
כְּגַב רְאֵמִים מִתְקַמֵּר מוּל אוֹיְבָם
וּכְנֶזֶם זָהָב בִּנְחִירָיו שֶׁל הַפֶּרֶא
יָרֵחַ בַּלַּיְלָה וְשֶׁמֶשׁ יוֹמָם.

ב
גֻּלְגֹּלֶת-הָר מִזֶּה וְשֹׁבֶל-יָם מִזֶּה
בַּתָּוֶךְ – בֶּטֶן-חוֹל מְלֻטָּפָה מֵרוּחַ.
עַל פֶּרֶא עַגְלוּתָהּ – מַה גֵּא וּמַה הוֹזֶה
מִרְבַּץ פִּרְקֵי-גּוּפוֹ שֶׁל בֵּדוּאִי שָׂרוּעַ.

כְּרַעֲמַת שִׁקְמָה כְּאֶצְבְּעוֹת סִרְפָּד
כְּמִין שִׂרְטוּט בַּנּוֹף
וְנִיד עַפְעָף
וְקֶמֶט
זֶה נַעַץ מַרְפֵּקוֹ
שִׁטּוּחַ כַּף הַיָּד
וְכֶפֶף גֻּלְגָּלְתּוֹ בְּהַטָּיָה מוּשֶׂמֶת.

הָיוּ לַאֲחָדִים צוֹמֵחַ וְאָדָם
וּשְׂפַת גִּמְגּוּם אַחַת לַכֶּבֶשׂ וְלַסֶּלַע.
לַשָּׁוְא לִבְנַת-עוֹרִי שׁוֹפַעַת כְּנֶגְדָּם.
אוֹיֶבֶת הַשְּׁמָמָה – וּמָה עוֹד אֶעֱשֶׂה לָהּ?

אֵיכָה אֶשְׁתֹּל גּוּפִי מוּל וָאדִי שֶׁחָרַב
מוּל שַׁיִת וּלְטָאָה
מוּל גַּרְמִיּוּת דַּבֶּשֶׁת?
יִרְאֵנִי הַגָּמָל – וְזָרוּ לִנְחִירָיו
גּוּפִי וְרֵיחוֹתָיו עֲדֵי יִרְאָה לָגֶשֶׁת.

מַה תַּעֲשֶׂה גּוּפִי הַזָּר וְהָרָחִים?
לֹא יְרִיחֵנִי יָם
לֹא יְמֻשֵּׁנִי רוּחַ
לֹא יְעַפְּרֵנִי בְּטוּבוֹ אֲבַק-דְּרָכִים
לִהְיוֹת שִׂרְטוּט בַּנּוֹף כְּבֵדוּאִי שָׂרוּעַ.

ג
תְּנוּמָה בַּיְשִׁימוֹן. כְּחַיּוֹת יִכָּנֵעוּ
לְלַיְלָה כָּבֵד שֶׁיָּגַע לְבָלְמָם.
כָּל קוֹץ לְמִינוֹ וְכָל חַי לְמִינֵהוּ
יִרְאוּ אֱלֹהוּת בִּדְמוּתָם וְצַלְמָם:

מַפְרִיס וּמַגְבִּיעַ מַקְרִין וְצִמֵּחַ
שָׂעִיר כְּצַמֶּרֶת וְאֶרֶךְ זָנָב
וְגוּשׁ-אֲדָמָה מְיֻחָם וּפוֹרֵחַ
כְּנֵתַח הַטֶּרֶף יַחְזִיק בֵּין שִׁנָּיו.

גִּזְעָם וְצַמְרָם – כְּקָמָה בִּסְמַרְמֹרֶת.
מִסֹּמֶק דָּמָם כִּמִתּוֹךְ אֲפֵלָה
בְּנַהַק וּפְעִי
בְּרִשְׁרוּשׁ וְתִמֹּרֶת
יָגִיחוּ פְּחָדִים שֶׁהָיוּ לִתְפִלָּה.

ד
עָרְבָה לְחִכִּי תְּפִלָּתָם הַמְגֻשֶּׁמֶת
כְּמַיִם מִנַּחַל
כְּפַת שֶׁל קִבָּר.
חַיָּה בַּלֵּילוֹת תְּשׁוּקוֹתֶיהָ נוֹשֶׁמֶת.
אֶשָּׂא גַם אֲנִי תְּפִלָּתִי לַמִּדְבָּר:

מִדְבָּר אֱלִילִי נָא אַמְּצֵנִי לְנֶכֶד
כְּשַׁיִת פָּרוּעַ
כְּגֶזַע עַכּוּם.
עַפֵּר בִּזְהָבְךָ אֶת רַגְלִי הַדּוֹרֶכֶת.
הִנֵּה יְצוּרֶיךָ יָדַי יְחַבְּקוּם.

הֵן כָּכָה לִטְּפוּ כַּפּוֹתָיו שֶׁל הַיֶּלֶד
שָׁדֶיהָ שֶׁל אִמָּא
וְצֶמֶר הַגְּדִי.
רְאֵה בְּלֹרִיתִי הַפְּרוּחָה וּמְדֻבְלֶלֶת.
אַמְּצֵנִי
וּסְלַח לִי אֶת לֹבֶן יָדִי.

 

שַׁעַר הַפִּיּוּס