חיפוש

כתבי יד

אמר שלונסקי: משורר החוזר על עצמו הוא משורר החוזר על עצמו, ואם הוא לא חוזר על עצמו - הריהו חוזר על אחרים


אנקדוטות נוספות...

בְּשַׁעַר הָאַשְׁפֹּת

עֲמֹד בֶּן־אָדָם!
מֵאֵיזֶה אִטְלִיז מֵאֵיזֶה זֶבַח
מֵאֵיזֶה מִשְׁתֵּה־שְׁמָנִים זָר
חָטַפְתָּ עֶצֶם מְמֻחָיָה
כִּשְׁיָר־אֵין־חֵפֶץ־בּוֹ בִּשְׂבֹעַ אֱלֹהִים
וְאֶל קֶרֶן־זָוִית תֵּשְׂטְ בָּרָעָב לְגָרְמֶנָּה?
עֲמֹד!
הַאִם רָעַבְתָּ כֹּה
אוֹ יֵצֶר־הַמַּלְתָּעוֹת הִשִּׂיאֶךָ
לְשׁוֹקֵק פְּשׂוּק־שְׂפָתַיִם מִתַּחַת שֻׁלְחַן־יָהּ
לְמַעַן גָּרוֹר מָה
לְמַעַן פִּנְכַּת הַשָּׁמַיִם לְחֹךְ בִּלְשׁוֹן־תֵּאָבוֹן
וְאַתָּה שָׂשׂ וְרָר וּמִתְלַעֲלֵעַ:
מָה רַבּוּ הַשִּׁירַיִם אֲשֶׁר נָשְׁרוּ מִשֻּׁלְחָנְךָ
אֱלֹהִים!
וְהִשְׁתּוֹלַלְתָּ מֵעֹצֶר־חֶמְדָּה
כִּי כַּלְכֵּל לֹא תּוּכָל:
שֶׁפַע כָּזֶה! שֶׁפַע כָּזֶה!
וְיִבְּבְתָּ.

– מַה זֶּה?
– מִי זֶה?
– אֵיךְ מְלָאוֹ לִבּוֹ בֹּא הֲלֹם!
– אֵיךְ מְלָאוֹ פִּיהוּ יַלֵּל פֹּה!
– כִּי לֹא הִסְכַּנּוּ כָּכָה!
– צֵא! צֵא!
– בְּמַקֵּל וּבְרֶגֶל הַבְרִיחוּהוּ!

וְשַׁכָּה הַבֶּהָלָה.
מֶלְצָרִים דְּחוּפִים נוֹשְׂאִים שׁוּב
אֶת יֵין־הָאֵלִים לְתִקְרֹבֶת.
כּוֹכָבִים נוֹצְצִים כְּטוּר כַּפְתּוֹרֵי־שְׂרָד.
יָרֵחַ יָקָר הוֹלֵךְ.
וְעַל רִצְפַּת־בַּהַט לַשָּׁמַיִם
יְרַקְּדוּן אֵלִים
עִם מַלְאָכִים.

חֲזֹר בְּךָ הָאָדָם!
כִּי לֹא קְרָאֲךָ אֵל־חֲמוּדוֹת לְמִשְׁתֶּה הַמִּשְׁמַנִּים
וּמַה תִּסְתּוֹפֵף עוֹד
וּמַה בְּכַפְּךָ תִּשְׂרֹט מִפְתַּן שָׁמָיו?
לֹא יִפְתְּחוּ
לֹא יִפְתְּחוּ הַדֶּלֶת לְשֶׁכְּמוֹתְךָ.
הָהּ לֶךְ־לְךָ וּרְבַץ בְּשַׁעַר הָאַשְׁפַּתּוֹת
וְיַלֵּל יַלֵּל יַלֵּל.