כִּבְתַעַר-גַּלָּבִים גֻּלְּחוּ לְפֶתַע כָּל בָּתֵּי עִירִי
וְהָרְחוֹבוֹת חָזְרוּ לִהְיוֹת גִּבְעוֹת-הַחוֹל
סָפֵק קִמְרֵי שָׁדַיִם
          שֶׁל הַסְּרוּחוֹת-פְּרַקְדָּן
סָפֵק חֲטוֹטָרוֹת
          שֶׁל רְפָאִים כּוֹרְעֵי-אַפַּיִם –
צֵל-רְפָאִים אֲשֶׁר רָאִיתִי כִּרְפָאִים.

חָזַרְתִּי מִמֶּרְחָק אֲשֶׁר הָיָה לוֹ שֵׁם
וְתֹאַר
וּבַת-קוֹל.
הֲבִיאוֹתִים לְכָאן
אֶל כָּל מַה-שֶּׁהָיָה-לִי-וְאֵינֶנּוּ –
וְאֵין פּוֹשֵׁט יָדוֹ לָקַחַת.
קָרָאתִי בְּאַלְקוֹל שֶׁנִּתְרָעֵב לְקֶשֶׁב:
"חָזַרְתִּי!" –
וְאֵין מַקְשִׁיב.
"חָזַרְתִּי עִיר וַאֲנָשֶׁיהָ!"
"חָזַרְתִּי רְחוֹב וּבַיִת וְאִילָן!"
"חָזַרְתִּי דּוּמִיּוֹת וַהֲמֻלּוֹת אֲשֶׁר אָהַבְתִּי!" –

אַךְ רוּחַ מְעַפֵּר לְעֻמָּתִי אֶת עַפְרוּרִית הָרְחוֹב
כְּרֶמֶץ-כּוֹכָבִים שֶׁלֹּא הוּצַן עוֹד
וְהַמָּרוֹם נוֹעֵץ בִּי מִגַּגּוֹ אֲשֶׁר הֻמַּךְ
עֵינַיִם זוֹאֲבוֹת – וְלֹא יַרְפֵּנִי:
"מַה לְךָ כָּאן
וּמִי לְךָ כָּאן
הַגֵּר בְּעִיר-מְגוּרוֹתָיו!"
וְכָל גִּבְעוֹת-הַחוֹל הֶחְזִיקוּ אַחֲרָיו:
"הַגֵּר!
הַגֵּר!
הַגֵּר בִּמְגוּרוֹתָיו!" –
עַד זְהַב הָאֹפֶק הַשָּׁחוּט עַל פְּנֵי הַמַּיִם.

אֲזַי לָרִאשׁוֹנָה בִּי נִתְבַּהֵר לְפֶתַע
הַשֵּׁם הַמְפֹרָשׁ:
"הוֹ חוּ-אָ-לוּ" –
וַהֲקִיצוֹתִי
כְּשָׁב מִיַּעַר.

כָּל רְחוֹבוֹת עִירִי עָמְדוּ עַל מְכוֹנָם –
אֲבָל זָכְרוּ הַכֹּל.