חיפוש

בשנת 1935 שלונסקי ובני חבורתו הסתכסכו עם בעל קפה "רצקי" ועברו לקפה "אררט". שלונסקי הסביר כי בהתרגש עליהם המבול (הריב עם רצקי) חיפשו בני החבורה מקלט, והלא "אררט" הוא המקום שבו נחה תיבתו של נוח לאחר המבול...

 

אנקדוטות נוספות...

את חכי לי ואחזור

מלים: קונסטנטין סימונוב תרגום: שלונסקי התרגום נדפס לראשונה: הארץ, 19.2.1943
לחן: שלמה דויטשר (דרורי) 1944 לחנים נוספים: דוד זהבי בשנת 1943, מרדכי זעירא, רבקה גוילי.
השיר "את חכי לי ואחזור" הוא אולי הפזמון האהוב ביותר בין הפזמונים ששלונסקי תרגם. במקור הוא נכתב על ידי המשורר הרוסי קונסטנטין סימונוב שחיבר אותו ביוני 1941 והקדיש אותו לאהובתו ולנטינה סרובה, שהייתה אלמנתו של טייס במלחמת האזרחים בספרד. כעבור כמה חודשים, בראשית שנת 1942, התפרסם השיר מעל דפי העיתון הרוסי "פראבדה". כשהגיעו דפי העיתון לחיילים שבחפירות הוא כבש מיד את ליבם. הם שיננו את המלים בעל פה ורבים מהם גזרו את קטע העיתון ושלחו לאהובותיהם שבעורף.
שלונסקי תרגם את השיר בתאריך מיוחד במינו: הוא תורגם לכבוד הניצחון בקרב סטלינגרד, הקרב שבו ניצחו הסובייטים את הצבא הגרמני והכריעו את המערכה לטובת בנות הברית והעולם החופשי. שלונסקי ראה בתרגומו זה תרומה משלו למאמץ המלחמתי ולהרמת המורל ביישוב. בתקופת מלחמת העולם השנייה שלונסקי מיעט לכתוב שירים. הוא חש כי אינו יכול לבטא את אימי המלחמה בשירה וכי בתקופה זו שבה רועמים התותחים מוטב לה למוזה שתשתוק. אבל הוא רצה בכל זאת לתרום למאבק בנאציזם ואל אף הצהרתו כי אין לכתוב שירה לעת כזאת כתב כמה שירים המקושרים למלחמת העולם השנייה. מלבד השירים המקוריים הוא תרגם שירים שנכתבו בזמן המלחמה וכינס אותם באנתולוגיה "שירי הימים, ילקוט משירת העולם על מלחמת העולם". באנתולוגיה זו התפרסם גם השיר "את חכי לי ואחזור". שלונסקי תרגם לא רק שירים שתיארו את אימי המלחמה אלא גם שירים עם מסר אופטימי. כוונתו הייתה לשכנע את בני עמו הדוויים והכואבים לדבוק בחיים ולהאמין ביכולת שיקומה של החברה האנושית.
באותן שנים שירת בבריגדה היהודית חייל צעיר בשם שלמה דויטשר, לימים שלמה דרורי. יום אחד נתקל שלמה דרורי במילות השיר שמצא מאד חן בעיניו והוא החל לזמזם לעצמו את המלים עם לחן שהמציא. כיוון שלא ידע לקרוא תווים זמזם את הלחן כל הלילה ובבוקר מיהר לחברו המלחין צבי בן יוסף ששירת איתו באותה יחידה וביקש ממנו לרשום את התווים. מאוחר יותר הוקמה להקת הבריגאדה ("מֵעֵין זה") בה השתתף דרורי כזמר הלהקה.
בתוכנית הטלוויזיה "שרתי לך ארצי", שערך דן אלמגור, סיפר דרורי, שכשלהקת הבריגדה עמדה להופיע באיטליה – הגיעה לפתע אמו שממנה נפרד כנער בזמן שעלה ארצה ולא ידע כלל כי נותרה בחיים. האם הנרגשת לא הפסיקה לחפש אותו מאז תום המלחמה והגיעה אליו ממש לפני ההופעה. בזמן ההופעה דרורי עלה לשיר את "את חכי לי ואחזור" אך לא היה מסוגל להוציא הגה מפיו. הקהל הנרגש מחא לו כפיים כאילו הופיע בפניו הזמר האיטלקי הנערץ פברוטי. ודרורי אמר: "פברוטי קיבל מחיאות כפיים כי הוא לפחות שר. אני – בכלל לא שרתי שם!"
הפזמון "את חכי לי ואחזור" בתרגומו של שלונסקי הפך ללהיט אהוב ומבוקש בארץ, שכן שידר מסר של אהבה, ידידות תקווה וציפייה אופטימית לעתיד טוב – מסר שהיה נחוץ כל כך בתקופת מלחמת העולם השנייה ובתקופת מלחמת העצמאות הן לחיילים בחזית והן לאזרחים בעורף.
לפי דברי חוקר הזמר אליהו הכהן לשיר חוברו מעל 25 לחנים שונים. אך בנו של כותב השיר, סימונוב, שביקר בזמנו בארץ, אמר כי הלחן שחיבר שלמה דרורי – הוא היפה מכולם.

אַתְּ חַכִּי לִי

אַתְּ חַכִּי לִי וְאֶחְזוֹר,
אַךְ חַכִּי הֵיטֵב.
אַתְּ חַכִּי לִי גַם בִּקְדוֹר
מִסַּגְרִיר הַלֵּב.
אַתְּ חַכִּי לְעֵת כְּפוֹרִים,
אַתְּ חַכִּי בַּחֹם,
אַתְּ חַכִּי עֵת אֲחֵרִים
יִשְׁתַּכְּחוּ עַד תֹּם.
אַתְּ חַכִּי, חַּכִּי וְלוּ
לֹא יָבוֹא מִכְתָּב,
אַתְּ חַכִּי, אִם גַּם יִלְאוּ
הַמְחַכִּים לַשָּׁוְא.
 
אַתְּ חַכִּי לִי וְאֶחְזוֹר,
וְאָרוּר הַסָּח
בְּבִטְחָה גְמוּרָה לֵאמוֹר:
"מֵת הוּא... וְנִשְׁכָּח..."
יַאֲמִינוּ אֵם וָאָב
כִּי אֵינֶנִּי חַי,
יִיעֲפוּ חַכּוֹת לַשָּׁוְא
כָּל רֵעַי, אַחַי,
וְיִשְׁתּוּ כּוֹס יַיִן מָר
זֵכֶר נִשְׁמָתִי...
אַתְּ חַכִּי וְכוֹס נִמְהָר
אַל נָא, אַל תִּשְׁתִּי.
 
אַתְּ חַכִּי לִי וְאֶחְזוֹר –
חַי אֶחְזוֹרָה, חַי!
הֵמָּה יִשְׁתָּאוּ לֵאמוֹר:
"נֵס הוּא, בְּוַדַּאי!"
הֵמָּה לֹא חִכּוּ, וְאֵיךְ
בֵּין תָּבִין נַפְשָׁם,
כִּי רַק אַתְּ בְּחַכּוֹתֵךְ
הִצַּלְתִּנִי שָׁם.
אֵיךְ נִצַּלְתִּי – זֹאת נֵדַע
רַק אֲנִי וְאַתְּ:
כִּי יוֹתֵר מִכָּל אָדָם
לְחַכּוֹת יָדַעְתְּ.

מדיה

בר נוי שמשון