מִזְגוּ לִי מְלֹא הַכּוֹס
מִזְגוּ לִי יֵין מָרוֹר
וְלַעֲנָה הַשְׁקוּנִי מְלֹא קֻבַּעַת.
בְּאֵלֶּה הַיָּמִים
מִי אֶת נַפְשׁוֹ יִשְׁמֹר
נַפְשׁוֹ הַסֹּעֲרָה
וְהַפּוֹשַׁעַת.
סַבּוּנִי מַדּוּחִים
וְכָל לֵבָב עֻלְפֶּה –
מִנִּיחוֹחֵי הַחֵטְא יַהְבִּילוּ שְׂדוֹת הָרֶשַׁע.
הָהּ מְאֵרַת אָדָם
זֶה אַתְּ שִׁכַּלְתְּ כָּל פֶּה
אֶת שְׂפַת הָאַהֲבָה הַמֻּטְלָלָה כַּדֶּשֶׁא.
זֶה אַתְּ נוֹטַעַת פֹּה כָּל כֶּרֶם
גֶּפֶן סְדֹם
וּבְרוֹשׁ־פְּתָנִים
מוֹהֶלֶת אֶת הַיָיִן.
הָאֵלֶּה הֵם אֶחָי?
לֹא אַכִּירֵם הַיּוֹם:
אֵי אָב – וְאֵי אִיּוֹב?
מִי אָח פֹּה – וּמִי קַיִן?
רָאִיתִי פְּנֵי אָחוֹת
וְלֹא כִּתְמוֹל שִׁלְשֹׁם.
פְּנֵי אִמָּא וְלֹא הִיא.
וְלֹא אַכִּיר פְּנֵי רֵעַ.
אַבִּיטָה בַּמַּרְאָה –
פַּרְצוּף נוֹאָל יִנְשֹׁם:
נְלוֹז עֵינַיִם
וּמְתַעְתֵּעַ.
נִמְלַטְתִּי אֶל הָרְחוֹב.
וְשׁוּב
פָּנִים. פָּנִים.
וְאֵיזֶה נֶכֶר קַר דּוֹלֵק בְּכָל עֵינַיִם.
לְמִי אֹמַר שָׁלוֹם?
לְמִי אַסְבִּיר פָּנִים?
לְמִי אָבִיא רַחְמַי
כְּכֶבֶשׂ עַל כַּפַּיִם?
מִי שִׁחֶתְךָ אֵימוֹת
הָהּ צֶלֶם אֱלֹהִים!
כְּבָר פָּנָסֵי הָרְחוֹב יַדְמִיעוּ אוֹר בִּדְחִילוּ
וּמִסְּבִיבִי רוּחוֹת
כְּאֶלֶף סַפְדָּנִים
עַל אֵיזֶה בַּר־מִינָן יֵילִילוּ.
הַלַּיְלָה הוּא תָּמִיד כִּנְהִי־קַדִּישׁ שָׁחוֹר.
עַל מוּת לַכֹּל
שִׁירַת אַלְמֹן דּוֹמַעַת.
בְּאֵלֶּה הַיָּמִים
אֵיךְ אֶת נַפְשִׁי אֶשְׁמֹר
נַפְשִׁי הַסֹּעֲרָה
וְהַפּוֹשַׁעַת.