...פֹּה קִרְיַת-רְפָאִים הַמּוֹלֶכֶת
עַל סוֹדֵי וִדּוּיֵי הָאִלְּמִים
פֹּה הַסַּהַר טוֹמֵן אֶת הַבֶּכֶה
וּמְסַרְגֵּל רְחוֹבוֹת לְרַגְלֶיךָ
כִּשְׁבִילִים בֵּין קִבְרוֹת בֵּית-עַלְמִין.

מֵאוּלַי לְאוּלַי בִּבְלִי שַׁעַט
בְּאַלְפֵי נְתִיבִים נְלוֹזוֹת
כְּכַלְבֵּי הַגִּשּׁוּשׁ שַׁעַל-שַׁעַל
מַגִּיעִים חֲלוֹמֶיךָ עַד שַׁעַר
הַקִּרְיָה הָאִלֶּמֶת הַזֹּאת.

מַה פִּשְׁעִי הַקִּרְיָה הָאִלֶּמֶת
כִּי יִכְפּוּנִי לִקְרוֹעַ הַלּוֹט?
הַאֻמְנָם עַל-חִנָּם הִיא חוֹלֶמֶת
הַאֻמְנָם עַל-חִנָּם הִיא נִסְלֶמֶת
נַפְשִׁי זֶה לֵילוֹת עַל לֵילוֹת?

הֵם אוֹמְרִים: "זֶהוּ אוּד-שֶׁל-תּוֹחֶלֶת
הֶעָשֵׁן כְּשִׂיחָה דוֹעֲכָה
זֶהוּ עֵד כִּי עַוְלָה לֹא-נִמְחֶלֶת
כְּתִקְוָה אַחְרוֹנָה פֹּה מַשְׁחֶלֶת
מַאֲכֶלֶת בִּכְנַף בִּגְדְךָ".

הֵם שׁוֹגִים! הֵם שׁוֹגִים לְהַפְתִּיעַ!
הֵם הֶחְטִיאוּ הַלּוֹט וְהַלָּט!
הֵן לֹא כָּךְ בְּנוּסִי חֲשַׁבְתִּיהָ
הֵן אֲנִי בְּחָפְזִי שִׁוִּיתִיהָ
הַבְּצוּרָה בְּעָרֵי-הַמִּקְלָט.

בֵּית-נִדּוּי
בֵּית-מָנוֹס לַבּוֹרֵחַ
מֵעַצְמוֹ כְּמִגְּדוֹל הָאוֹיְבִים
בֵּית-וִדּוּי לַזַּלְזַל הַצּוֹנֵחַ
עַל גָּדֵר... וּמִפֶּתַח זוֹנֵחַ
אֶת מִשְׂחַק הַנִּיבִים הַנָּאוִים. – –

מִי פָּסַק הַפָּסוּק שֶׁהִגִּיהַּ
בְּכִסּוּי יִפְחָתוֹ קֳבָל-עָם?
כָּךְ מַסְגִּיר אֶת עַצְמוֹ עַד-אַרְגִּיעָה
רַק אַסִּיר הֶגְיוֹנוֹ הַמַּפְגִּיעַ:
הַשָּׁפוּי
הַשָּׁבוּי מִכֻּלָּם.

הוּא כְּאוֹב מְדַבֵּר מִקִּרְבֶּךָ
וּמְגַחְלֵל בִּשְׁבִילֵי בֵּית-עָלְמִין –
וְקִרְיַת-רְפָאִים מִתְאַבֶּכֶת
מַאֲזֶנֶת לְבֶכֶה-אֵין-בֶּכֶה
בְּרִמְזֵי וִדּוּיֵי הָאִלְּמִים.