קִנְאַת אוֹטֶלוֹ-יְקַנְּאֵךְ
לֵילִי הַצָּף בְּאֵד הַיָּיִן
וְיַד חוֹנֶקֶת אֶת גְּרוֹנֵךְ
וּמַחְרִישָׁה בִּכְיוֹ שֶׁל קַיִן.
לֵילִי טוֹרֵף זִכְרֵי רֵאשִׁית
וּמֵעָלַי חוֹגֵג הָעַיִט
וּמִתְהַזָּה כְּמַמָּשִׁית
שִׁפְעַת פִּגְרֵי עוֹפוֹת-הַשַּׁיִט.
זֶה עָט הַשֶּׁפַע וְטָרַף
זֶה שָׁט הָאֶפַע – וְעַד מַיִט!
הָהּ לֹבֶן לֹבֶן בַּרְבּוּרָיו
עַל אֲגַמּוֹ אֲפֵל-הַמַּיִם.
עַל אֲגַמּוֹ צִוְחַת הַנֵּץ
קָשָׁה כִּשְׁאוֹל פָּרְצָה אַרְמוֹנָה.
הוֹ לַיְלָה לַיְלָה עַד הָנֶץ!
הוֹ סוֹד מִטְפַּחַת דֶּסְדֵּמוֹנָה! – –
תִּימְרוֹת לֵילִי הַמִּתְאַנֵּךְ
הַמִּתְאַבֵּךְ בְּאֵד הַיָּיִן...
וְאַתְּ אֵינֵךְ לִי
אַתְּ אֵינֵךְ
אֲנִי בּוֹרְאֵךְ לִי יֵשׁ מֵאָיִן.
