שִׂים בִּרְכָתְךָ שָׁלוֹם אָחִי הַמִּתַּעְתֵּעַ
וּלְנַפְשְׁךָ אֱמֹר אַל תֵּעָצְבִי.
וּמָה אִם גַּם אַתָּה הָיִיתָ כְּקִטֵּעַ
אֲשֶׁר רָדַף אַחַר הַצְּבִי?

וּמָה אִם גַּם אַתָּה רֵיקָם אֵלֵינוּ שַׁבְתָּ
נוֹשֵׂא הָאֲלֻמּוֹת אֲשֶׁר לִשְׂדֵה הָרוֹשׁ?
הַבִּיטָה נָא וּרְאֵה: שָׁמַיִם כְּקַרְקַפְתָּא
וְהַלְּבָנָה – תְּפִלִּין-שֶׁל-רֹאשׁ.

עַל כֵּן כֹּה טוֹב הַיּוֹם לִבְכּוֹת כִּבְכִי הַיֶּלֶד
עַל לֹא-דָבָר וְעַל הַכֹּל-הַכֹּל
וּלְהַאֲמִין
כִּי הֵן מֻכְרָח לְהִתְרַחֵשׁ הַפֶּלֶא
וּלְהִשָּׁמַע הַקּוֹל.

וּלְהַאֲמִין מְאֹד: הַלֵּיל כְּאֵלִיָּהוּ
יָבוֹא הֲלֹם אַלְכִימִיקָן נִלְהָב
וּבְשֵׁם הַמְפֹרָשׁ אֲשֶׁר שָׁכַחְנוּ מַה הוּא
הוּא יַהֲפֹךְ כָּל דֶּמַע לְזָהָב.

שֶׁאִם לֹא הוּא – יָבוֹא אַחֵר בְּכַחַשׁ
וּמִיָּדוֹ יַשְׁרִיץ כָּל דֶּמַע נְחִיל רִמָּה.
כְּעַל גּוּף בַּר-מִינָן יְרַשְׁרְשׁוּ בְּרַחַשׁ
וִיכַרְסְמוּ אֶת בְּשַׂר הָאֲדָמָה.

כִּי רַב מִדַּי כִּי רַב מִדַּי הִדְמִיעוּ
עִנְבֵי הָעִצָּבוֹן יֵינָם מִגַּת-אֵיבָה.
עַתָּה מַבּוּל.
הַגִּידוּ לִי: אֵי-מִי הוּא
אֲשֶׁר יָנוּס הַיּוֹם כְּנֹחַ בַּתֵּבָה?

הַגִּידוּ: אַף לֹא אִישׁ! כִּי כָּל הַנָּס – קִטֵּעַ
הָאָץ לִרְדֹּף אַחַר הַצְּבִי.
עַל כֵּן אָשִׂים שָׁלוֹם אֶת בִּרְכָתִי לְרֵעַ
וְאֶל נַפְשִׁי אֹמַר אַל תֵּעָצְבִי.