אַח הָבָה נִתְנַשְּׁקָה גְדִי!
הָעֲגִילִים הַגּוֹלְשִׁים עַל רַקָּתָהּ זָהָב
כַּעֲגִילֵי צַמְרְךָ הַצַּח.
וּכְנַגֵּן הָרוּחַ עַל כִּנּוֹרוֹת־הַזָּהָב אֲשֶׁר לָעַרְבַּיִם
וְהָיִינוּ הַזָּהָב הַטָּהוֹר
וְגָעִיתָ.
אָז לַטֵּף תְּלַטֵּף יָדָהּ עֲגִילֵי צַמְרְךָ
וְהֶחְשֵׁיתָ
כִּי מָלְאוּ כָּל הַכַּדִים זָהָב.