עֲצֶרֶת חַג הַיּוֹם.
הַשֶּׁמֶשׁ כְּשׁוֹשָׁן נָע.
וְלִי נִדְמֶה:
גֻּלְגֹּלֶת אַבְשָׁלוֹם.
עֵת יְרֹעָע:
הֵידָד!
נִדְמֶה לִי:
וַי!
הוֹשַׁע נָא!
וּמְנוֹד אַלְפֵי רָאשִׁים:
שָׁלוֹם!
וְאֵין שָׁלוֹם.
הָהּ אֵין שָׁלוֹם לִבִּי
וְאֵיךְ אָשִׁיר לָךְ:
קוּמָה!
אֶת כָּל תְּבוּאוֹת שָׂדַי
לִחֵךְ חַמְסִין אַכְזָר.
אַבִּיטָה כֹּה וָכֹה
וְלֹא אַכִּיר מְאוּמָה:
הַכֹּל מִזְעָר
מוּזָר
וָזָר.
אַךְ אֵי־בָּזֶה וַדַּאי
יֵשׁ סֵפֶר מְפַעְנֵחַ
וְשָׁם הָיָה הַכֹּל יָדוּעַ וְרָמוּז.
רַק תְּמוֹל גָּאוּ הַמַּיִם
בְּכָל עָרוּץ קֵרֵחַ
הַיּוֹם
הַלֵּב כְּוָאדִי בְּתַמּוּז.