אֶל הַמּוֹרִיָּה נְהַגְתִּיךָ גּוּפִי יְחִידִי
וְקַלּוּ עֲלֵי כָּתֵף עֲצֵי הַמַּעֲרָכָה.
לֹא יָדַע אִישׁ: מַה קְלָלָה הָרְסָה אָז אֶל פִּי
וּמָה הַבְּרָכָה?

מִשַּׁחַר אֶחְתֶּה אֵשׁ בְּכַף עֲרֻמָּה
וַחֲצִי-יָרֵחַ – הַמַּאֲכֶלֶת.
יָדַעְתִּי: לַיְלָה תַּחַת בְּשָׂרִי
יְלַהֵט כּוֹכָב כַּגַּחֶלֶת.

הֲתַמָּה הָעֲקֵדָה? אוּד אַחְרוֹן עָשֵׁן כְּבָר
וְאֵי הַשֶּׂה לְעוֹלָה אַבָּא?
כְּאַיִל נֶאֱחָז בַּסְּבָךְ בְּקַרְנָיו
יָרֵחַ שָׁט בִּתְכֵלֶת רַבָּה.

בְּכוּ בְּכוּ בַּקֹּדֶשׁ אַבְנֵי-הַמִּזְבֵּחַ
וְיִשַּׁק יָהּ אֶת דֶּשֶׁן הָעֲקֵדָה.
מַה בְּרָכָה אֶשְׁאַג אָז אֶל לֵיל וּמָה הַקְּלָלָה
אִישׁ לֹא יֵדָע.