רֵיקִים הֵיכָלַי. הָלְכוּ צַלְיָנִים אַחְרוֹנִים.
הָלְכוּ – וְאֵינָם.
תְּלוּיִים פַּעֲמוֹנִים כִּגְבִיעִים הֲפוּכִים עַל פִּיהֶם
שֶׁנִשְׁתָּה כְּבָר יֵינָם.

וּפְשׁוּטָה כִּזְמוֹרָה קֵרַחַת יְמִינִי.
וּבְכַפָּהּ – כִּיס-לִבִּי הֶחָמִים.
מַה תַּעַל הַמְפָעֵם? מַה תִּמְשֹׂךְ בַּחֶבֶל
לְיַתֵּם בּוּמְבָּמִים?

גָּעוּ פַּעֲמוֹנִים כִּשְׁוָרִים שֶׁיוּבְלוּ לַטֶּבַח:
לֹא בָּנוּ לֹא בָּנוּ הָאָשָׁם.
אַךְ מָשַׁךְ הַמְפָעֵם. כֹּה מָשַׁךְ
וּמָשַׁךְ
וּתְלָשָׁם.