חיפוש

כתבי יד

כסית

שמו של בית הקפה של חצקל "איש- כסית" הוענק לו ע"י שלונסקי שצירף יחד המלים "כיסא" ו"כוסית"

אנקדוטות נוספות...

וַיְהִי

І
כְּקָרוֹן שֶׁל בְּלָאִים זָעוּ שָׁמַיִם בְּעַצְלָה
וְרוּחַ בְּשׁוֹטוֹ
וּכְרוּזוֹ:
סְחָבוֹת! בְּלוֹיֵי-סְחָבוֹת!

בני אדם
בְּלוֹאֵיהֶם לִקְרָאתֹו הוֹצִיאוּ.
– בְּדַל-חֹטֶם!
– אוּד-זְרֹעַ!
– תְּבַלּוּל!
– חֲטוֹטֶרֶת!
– בְּזוֹל הַסְּמַרְטוּטָר!
– בְּחִנָּם!

וּבְטַּבּור שָׁמַיִם
בְּאַשְׁפּוֹת עֲנָנִים
כְּקוֹף קְרוּחַ-שֵׂעָר שֶׁאָסַף אֶת זְנָבוֹ
שמש
מִשְׁתּוֹפֵף וּפוֹהֵק.
גַּם אָנִי!

בקרים
אֲסַפְסוּף בְּנֵי-בְּלִי-שֵׁם
יִתְלַקְּטוּ בְּקֶלֶס.
עֲלֵה קֵרֵחַ! עֲלֵה קֵרֵחַ!
אָז יַעַל
השמש
וִיפַהֵק.
בְּזוֹ – וֹ – וֹ – וֹ – ל!
(הַכֹּהֵן מוֹפִיעַ)
בָּרוּךְ בּוֹאֲךָ נֹחַ!
וְהַתֵּבָה אַיֶּהָ? הַתֵּבָה הַגְּדוֹלָה!
מָחָר הֵן מַבּוּל.
וִיפַהֵק.

צרועים
– דָּמוֹ בְּרֹאשׁוֹ!
– רַק שׁוֹלָל הוֹלִיכָנוּ!
– רַק הֶעֱמִיק הַנֶּגַע מִבָּרִאשׁוֹנָה!
– לוּא חֶרֶשׂ הַנִּשְׁבָּר כְּאִיּוֹב אָבִינוּ?
– לוּא תֵבָה כְּנֹחַ!

הכהן
מַה יֵּשַׁע בַּחֶרֶשׂ
וְאִיּוֹב לֹא קִלֵּל אֶת יוֹמוֹ
כִּי אֶת אֱלֹהָיו.
מַה יֵּשַׁע בַּתֵּבָה
וְעוֹרֵב יָבִיא זֹאת הַפַּעַם אֶת עֲלֵה-הַזַּיִת.
הִנֵּה יִתְפַּלֵּשׁ יְקּום
וְהוּא דָם
וְהוּא רֹק.
מִי חָשַׂךְ מֶנּוּ רֻקּוֹ בִּפְרֹחַ עָלָיו הַצָּרַעַת!
וַאֲנִי חָשַׁבְתִּי:
גַּם לְשׁוֹנְכֶם תָּלֹק דָּמוֹ לְמַעַן יִרְוַח לוֹ
וְהִנֵּה גַם רֻקְּכֶם עָלָיו.
חָשַׁבְתִּי:
רַק בָּשָׂר אֶחָד תֵּבֵל כֻּלָּהּ
בָּשָׂר זָב וּמְנֻגָּע
וְאֵין מְתוֹם
וּמַה טּוֹב כִּי נֹאמַר:
"אֲנַחְנוּ".
וְאַתֶּם
אִישׁ-אִישׁ אֶת בְּשָׂרוֹ יִכְאַב
אִישׁ-אִישׁ אֶת בְּשָׂרוֹ יְגָרֵד.
וְכִי גָהַרְתִּי עָלֶיהָ כֶּאֱלִישָׁע עַל הַנַּעַר
וַתֵּבְךְּ אֵלַי: "אֱהִי אַחֶיךָ בְּנִי?"
אַלְלַי! חָשַׁבְתִּי כִּי אֹמַר: אֲנַחְנוּ!
וָאֹמַר: אֲנִי!

צרוּעים
– סְלַח לָנוּ הַכֹּהֵן כִּי כּוֹאֲבִים אָנוּ.
– כִּי הִשִּׂיאָנוּ תּוּבַל-קַיִן.
– כִּי רִמָּנוּ עֲדֵי אֹבֵד.
– הֲכָכָה אָשַׁמְנוּ כִּי חָפַצְנוּ מַרְפֵּא?
– רְפָא לָנוּ הַכֹּהֵן!
– בַּאֲשֶׁר תְּרַפֵּא רְפָא!

רקוב-אף
אִי לְךָ אֲסַפְסוּף!
כִּי רַק בַּקֵּשׁ סְלִיחָה וְרַחֲמִים אָהַבְתָּ
וְאֶת לֶכְתְּךָ שׁוֹלָל.
וְאַיֵּה הַגַּנְגֶּס? וְאַיֵּה הַפָּרוֹת הַלְּבָנוֹת?
וְאַיֵּה הַתֵּבָה אֲשֶׁר אָמַרְתָּ הַכֹּהֵן!
אָמַרְתָּ: אַתֶּם הַמִּפְרָשׂ
וְאַיֵּה הָרוּחַ אֲשֶׁר תֶּהְדֹּף הַמִּפְרָשִׂים?

הכהן
לָמָּה זָכַרְתָּ אֶת הַפָּרֹות וְאֶת הַקּוֹפִים לֹא זָכַרְתָּ
וְאָמַרְתָּ רוּחַ וְהוּא סַעַר!
אָכֵן לֹא בַּדְּמָמָה עַתָּה אֱלֹהִים
וְאֶת אֲשֶׁר מִגֶּלְלֵי-פָּרוֹת יִבָּצֵר
עוֹד יָכוֹל תּוּכַלְנָה צִפָּרְנֵי-הַקּוֹפִים.
וְלַאֲשֶׁר לֹא תִּצְלַח הַיּוֹנָה
יִכְשַׁר הָעוֹרֵב!

רקוב-אף
מַה שְּׂפַת הַחִידוֹת הַכֹּהֵן?
דַּבֵּר בָּרוּר – וְנֵדַע!

הכהן
הִנֵּה!
וְלָקַח מֵחֵיקוֹ שְׁתֵּי צִפֳּרִים חַיּוֹת
אֶת הַיּוֹנָה וְהָעוֹרֵב לָקַח
וְשָׁחַט אֶת הַיּוֹנָה אֶל כְּלִי-חֶרֶשׂ
עַל מַיִם חַיִּים
וְטָבַל אֶת הָעוֹרֵב הַחַי בְּדַם הַיּוֹנָה הַשְּׁחוּטָה
עַל הַמַיִם הַחַיִּים
וְהִזָּה מִן הַצָּרַעַת שֶׁבַע פְּעָמִים
וְשִׁלַּח אֶת הָעוֹרֵב
עַל-פְּנֵי תֵבֵל.
הִנֵּה אֶת הָעוֹרֵב הַשָּׁחוֹר שִׁלַּחְתִּי
וְעַד מוֹעֵד הָרוּחַ הָאַחֶרֶת
הַמָּטָר הָאַחֵר
וְהַשֶּׁמֶשׁ הָאַחֶרֶת
עוֹד תִּהְיֶה אִיּוֹבִים רוּחֲכֶם – זַלְעָפָה
מְטַרְכֶם – סַגְרִיר
וְשִׁמְשְׁכֶם – גִּגִּית-שֶׁל-דָּם.
כִּי אִם תֵּבֵל שִׁכּוֹר וְצָרוּעַ
אֲנִי הוּא שִׁירוֹ הַפָּרוּעַ
אֲנִי הַשִּׁיר!
וְאִם תֵּבֵל כֶּלֶב שׁוֹטֶה
אֲנִי הָרִיר מִשְּׂפָתָיו נוֹטֵף
אֲנִי הָרִיר!
אֲנִי הַגֶּבֶר טְרוּף-גַּעְגּוּעִים
עַל גִּלְגּוּל אַחֵר גִּלְגּוּל אָדַם!

אָז פָּרַץ
אספסוף
וּבְרֹאשׁוֹ – רְקוּב-הָאַף
(הַכֹּהֵן מֵלִיט פָּנָיו).
הוֹי חִדְלֵי-אִישִׁים כָּל זָב וְצָרוּעַ
וּמְתֹעַב-גּוֹי
לַדּוּכָן!
וְעַתָּה קוֹפֵי-רִתְמָה הַיָּא!
הִתְרוֹצְצוּ וּשְׂאוּ שְׂאוּ הָרֶכֶב
עֲדֵי אֹבֵד.
יָשֹׁקּוּ גַלְגַּלָּיו כְּאַבְנֵי-רֵחַיִם
עֲדֵי הֲדִקָּם רִגְבֵי יָמִים
לְעָפָר וָאֵפֶר.
הִנֵּה יִרְבְּצוּ עָלֵינוּ כְּסוּס-יְאוֹר בְּמֵי-יְרוֹקָה
שָׁמַיִם שֶׁל בְּדִיל.
הַתְרִיזוּ הַמְּרוֹמִים סַגְרִירֵיכֶם עָלֵינוּ
כִּי אָהַבְנוּ סְתָו.
וּרְעָמִים כֶּאֱגוֹזִים מִכִּיסְכֶם הַנָּקוּב
עַל רָאשֵׁינוּ דַרְדְּרוּ לֵאמֹר:
"פַּצְּחוּ!" – וְאָנוּ נְפַצֵּחַ
כִּי רָעַבְנוּ!
מִשִּׁכְמֵנוּ וָמַעְלָה גָבַהְנוּ הַיּוֹם מִכֹּל
אֲנַחְנוּ הַמְצֹרָעִים!
גָּבַהְנוּ
וְרָאשֵׁינוּ הַקֵּרְחִים כְּהָרֵי-אֲרָרָט עַל כְּתֵפַיִם עָמַסְנוּ.
כִּי נָחוּשׁ:
הִנֵּה תִּתְחַכֵּךְ בָּנוּ תֵּבַת-הַיָּמִים הַגּוֹשֶׁשֶׁת.
שָׂגַבְנוּ
וְאַיֵּה הַבֵּיצָה אֲשֶׁר לֹא נַבְקִיעַ מֶנָּה עוֹרֵב אִם יוֹנָה
לְשַׁלְּחָם אֶל הַמָּחָר?
הֵי שֶׁמֶשׁ!
הֵי בֵּיצַת-הַזָּהָב בְּלוּל הַשָּׁמַיִם!
עַל אֲדָמוֹת נְמַגְּרֵךְ
לְבַעֲבוּר נַבְקִיעֵךְ הַפַּעַם – פֹּה
עֲלֵי אֲדָמוֹת!
אֲלָפִים בַּשָּׁנִים דָּגַרְנוּ אֶת כַּדּוּר-הָעוֹלָם
וְעַתָּה רַק עַתָּה הָעוֹרֵב הָרִאשׁוֹן יַבְקִיעַ
וּכְבָר בְּשַׂר-פֶּגֶר מִקָּרוֹב יָחוּשׁ וְעָט עָלָיו:
דַּי!
דַּי לִדְגֹּר!
– וּמָה? נְקָמָה?
– כֵּן נְקָמָה!
כְּשִׁמְשׁוֹנִים עִוְרִים אֱלֹהִים וְקַיִן בָּנוּ הִתְפֶּעָמוּ.
וּכְאֶגְרוֹף מְסֻנָּק נְפוּחַ-גִּידִים
אֶל מוּל הַשָּׁמַיִם מְשׂרְטֵי-הַבְּרָקִים
כַּדּוּר-הָעוֹלָם בִּזְרוֹעֵנוּ הַנְּטוּיָה יִתְכַּוֵּץ.

הוֹי קוֹפִים עַל מָה עֲמַדְתֶּם!
נַהֲלוּנוּ הֲמִשּׁוּנוּ אֶת בֵּית-הַיָּד
אֲשֶׁר לְכַדּוּרֵנוּ הַמְרֻפָּט
וְנִנָּקְמָה נְקַם כָּל הַמְּנָחוֹת אֲשֶׁר לֹא נִרְצוּ מֵעוֹלָם.
אַהַא! הִגַּעְנוּךָ. כָּךְ. כָּךְ. הִנֵּה – חֲטָף! –
וּצְנַפְנוּךָ סְחַרְחַרְנוּךָ כַּדּוּר-הַפְקֵר
וְלֹא נִרֶף – כִּי לָאַחֲרוֹנָה הִיא.
לָ – אַ – חֲ – רוֹ – נָה!

אִי-הִי תּוּבַל-קָיִן!
מַדּוּעַ לֹא יִשֹּׁף הַיּוֹם הַמַּפּוּחַ?
מַדּוּעַ לֹא יִסֹּב גַּלְגַּלְךָ הַפַּעַם?
הוּא-הוּא – עַתָּה אֲנַחְנוּ נְגַלְגֵּל!
סֹב-סֹב סְבִיבוֹן-עֲנָק סְבִיבוֹן-הַגּוֹרָלוֹת!
כִּי קוּבְיוּסְטוּס-פֶּרֶא – הָאָדָם
וְהַפְרֵא-וָפֶרֶא – הַמְצֹרָע!
סֹב!

דמי יונה
מִן הָאֲדָמָה צוֹעֲקִים
רַע! רַע!

עורב
מֵעַל הַסְּנֶה הַכָּבוּי צוֹרֵחַ.
קְרַע! קְרַע!

קוף
מִן הָרֶכֶב צוֹרֵעַ.
צְרַע!

והאדם
מִבַּעַד לְקוֹלָם הַמְשֻׁלָּשׁ.
לֹא נִרְצוּ כָּל הַמְּנָחוֹת אֲשֶׁר הֵבִיא אָדָם
לְרִבּוֹנוֹ
וְעַתָּה יָקוּם עַתָּה יָקוּם קַיִן עַל אֱלֹהִים
וּפִרְקְדוֹ – עַל כָּרְחוֹ!
וְהִכְפִּישׁוֹ – הַבֶּרֶךְ בִּכְרֵשׂוֹ!
וְאֶת כַּדּוּר הָעוֹלָם כְּשֵׂה-טִבְחָה אַחֲרוֹנָה
אֶל לֹעוֹ הַקָּמוּץ:
הֵא לְךָ – זְלֹל!
אוֹ לֹא!
עַתָּה פָּעַרְנוּ אֲנַחְנוּ הַלֹּעַ וּכֶאֱגוֹז נִבְלָעֲךָ
כַּדּוּר-הֶפְקֵר!
עַד אִם נוּכַל לְךָ
אַתָּה הַקָּשֶׁה
אַתָּה הַנָּבוּב בָּאֱגוֹזִים
עַד אִם – פְּצָחח! –
וּבְחֻדֵּי מְכִתּוֹתֶיךָ נִתְקַרְצֵף וְנִצְחַק
שִׁכּוֹרֵי-נָקָם כֵּאלֹהִים בִּסְדֹם.
הֵי קוֹף וְהֵי עוֹרֵב
אֶת הַיּוֹנָה יַחַד הָבָה נִזְלֹל וּבְכָל פֶּה
בַּסְּעֻדָּה הַמַּפְסֶקֶת!
קוֹפוּ וְהִתְקוֹפְפוּ
עוֹרְבוּ וְהִתְעוֹרְבְבוּ
שְׂאוּ-שְׂאוּ הָרֶכֶב עֲדֵי-קֵץ!

 


מאן דהוא
אַךְ מַדּוּעַ לֹא יָשׁוּב עוֹד אֵלֵינוּ הַבָּשָׂר
וְרַק יֶעֱמַק הַנֶּגַע וְיִפְשֶׂה?

עוד מאן דהוא
לָמָּה לֹא תָבוֹא עוֹד הָרוּחַ הָאַחֶרֶת
אֲשֶׁר יִקָּלֵף הַנֶּגַע וְיֵרָאֶה הַבָּשָׂר?

עוד מאן דהוא
מַדּוּעַ לֹא יֵרֵד עוֹד הַמָּטָר הָאַחֵר
אֲשֶׁר יְכַבֵּס אֶת שַׂלְמַת תֵּבֵל מִטֻּמְאָתָהּ?

ועוד מאן דהוא
מַדּוּעַ לֹא תֵצֵא אַחֲרָיו הַשֶּׁמֶשׁ הָאַחֶרֶת
בְּצַמָּתָהּ הַמֻּגְלָה לְקַנֵּחַ?

ועוד– ועוד– ועוד
– וְרַק בְּלִי הֶרֶף צֹבְאוֹת לַהֲקוֹת הָעוֹרְבִים.
– וְרַק בְּלִי הֶרֶף יִשְׂרְטוּ אֶת בְּשָׂרָם כָּמוֹנוּ.
– וְרַק בְּלִי הֶרֶף תִּגְאֶה תֶּעֱבַשׁ הַשְּׁלוּלִית.
– הִנֵּה עַד בֶּרֶךְ הִגִּיעָה.
– עַד צַוָּאר.
– אוֹיָה לָנוּ כִּי אָבָדְנוּ!

כולם
– וְהַכֹּהֵן הַכֹּהֵן אַיֵּהוּ?
– הִנֵּהוּ שָׁם מֵרָחוֹק.
– תָּמִיד מֵרָחוֹק!
– רַק כְּאַחַד הָאֱלִיפַזִּים הוּא וְנָבָל מֵהֵמָּה!
– כִּי לִבְרֹחַ יִתְנַכֵּל!
– אָרוּר הַבּוֹרֵחַ!

אָז תָּגַח
השקיעה
וּדְיוֹקְנָהּ פַּלָּצוּת.
לְאִטּוֹ
שְׁחוֹחַ וְאִלֵּם
כְּעוֹמֵס עַל גַּבּוֹ אֶת כָּל הַמַּשָּׂאוֹת
יוֹרֵד
הכהן
הִנֵּנִי!
הִנֵּה שְׁחִינִי!
הִנֵּה מִפְרָשִׂי הַמְסֹעָר הַקָּרוּעַ.
הִנְנִי הַכֹּהֵן הַצָּרוּעַ!
וְטָבַל עַד צַוָּאר בַּשְּׁלוּלִית.

וְהֵילִיל
העם
אַ – לְ – לַי!