רַגְלַיִם קְטַנּוֹת הָיוּ לָנוּ
(אֶפְרוֹחֵי־אֱלֹהִים! הוֹי נַחַת אִמָּא־אַבָּא!)
וּמָה אָהַבְנוּ רְפֹס בָּהֶן
יְוֵן כָּל בֹּץ
כָּל שְׁלוּלִית רַבָּה.
כִּי טוֹב הַגֶּשֶׁם טוֹב לַמְיַחֲלִים לוֹ
בְּשַׁדְמוֹת־זֶרַע שַׁאֲנַנּוֹת.
אַךְ שִׁבְעָתַיִם טֹבוּ גִשְׁמֵי־יָהּ
לַאֲשֶׁר רַגְלַיִם לָהֶם קְטַנּוֹת.
כִּי מָה עוֹד טוֹב מִצֵּאת בַּל יִרְאוּ אֵם וְאָב
כְּשֹׁךְ הַמָּטָר עַל פְּנֵי חוּצוֹת
וּבְיַחַף רֶגֶל קְטַנָּה רוּץ וּטְפֹחַ
עַל מִדְרְכוֹת־הָרְחוֹב הָרְחוּצוֹת.
וְאַחַר־כָּךְ עֵת הַרְחֵק־הַרְחֵק אֵי לְשָׁם
שְׁלוּלִיוֹת חוֹפְזוֹת
שְׁלוּלִיוֹת בָּאוֹת
אֶת בְּצֵק־הָאָרֶץ לוּשׁ וְחוּשׁ
לְשׁוֹנוֹת־בֹּץ בֵּין הָאֶצְבָּעוֹת.
הוֹ בְּרוּכוֹת תִּהְיוּ לִי רַגְלַיִם קְטַנּוֹת
בְּדַרְכֵי־עוֹלָם שׁוֹמְמוֹת וּרְחוֹקוֹת
וּבָרוּךְ אֱלֹהִים
הַמּוֹרִיד גֶּשֶׁם לַתִּינוֹקוֹת.