אָמְרוּ הַבָּנִים:
          אִם קַמְנוּ עָלָיו –
          הָבִינוּ הָבִינוּ:
          פָּרַקְנוּ עֻלָּיו
          בְּשַׁגָּם הוּא אָבִינוּ.

אָמְרוּ הָאָבוֹת:
          ... כִּי פְּנֵי הַדּוֹרוֹת –
          כְּפָנָיו שֶׁל הַטֶּבַע:
          בְּסוֹד הַתְּמוּרוֹת
          נוֹשֵׁם בּוֹ הַקֶּבַע.

אָמַר אִישׁ-הַבֵּינַיִם:
          אַךְ לֹא קֹצֶר-רוּחַ!
          בְּשַׁגָּם... בְּשַׁגָּם...
          עִקַּר הַוִּכּוּחַ:
          בֵּין הָרַק וְהַגַּם.

וְאֵלֶּה וְאֵלֶּה יוֹדְעִים-לֹא-יוֹדְעִים
וְאֵלֶּה וְאֵלֶּה מוֹדִים-לֹא-מוֹדִים:

מִשֹּׁרֶשׁ הַנֶּצַח צוֹמֵחַ הָרֶגַע
הַחֹטֶר מִגֶּזַע
הַנֶּבֶט מֵרֶגֶב.

זֶה מֶשֶׁךְ הַזֶּרַע בְּסוֹד הַתְּמוּרוֹת
זֶה סוֹד הַתִּפְאֶרֶת
עַד סוֹף הַדּורֹות. – –

וְאַף כִּי הִפְטִירוּ:
אָמֵן וְאָמֵן!
רִיבָם עוֹד יַכְבִּירוּ
כָּהֵן וְכָהֵן.