כְּעוֹרֵב
מַטְלִית שְׁחוֹרָה עַל שֶׁלֶג-צָהֳרַיִם
לְאוֹר יְמֵי כֻּלָּם עָבַרְתִּי.

בַּחוּצוֹת הִסְתּוֹדְדוּ עוֹבְרִים וְשָׁבִים
(וְרַבִּים גַּם בָּכוּ):
הַלַּיְלָה נֶעְלַם הַמֵּת.
שְׁנֵי נֵרוֹת-הַמְּרַאֲשׁוֹת
עֲזוּבִים עַל הָרִצְפָּה יַעֲמֹדוּ.

לֹא צָחַקְתִּי רַק אָנִי.
כִּי בַּנְתִּי:
אֵין דָּבָר אֲשֶׁר יָמוּת
וּלְחִנָּם הֻדְלְקוּ לְרֹאשִׁי נֵרוֹתַיִם.
וְרַק יוֹם-יוֹם יַלְבִּין שֶׁלֶג-צָהֳרַיִם
וְהַלֵּילוֹׁׁת – לֵילוֹת:
עוֹרְבִים שְׁחוֹרִים לְלֹא קֵן.