וּמָתַי הוּא חשֶׁךְ? כְּשֶׁעוֹלֶה הַשַּׁחַר.
(שו'ט, כב)
(שו'ט, כב)
כְּנָפַיִם הִגְבִּיהוּ הִגְבִּיהוּ וְשַׁחוּ.
עָיַפְנוּ עַד אֹפֶל. הִגַּעְנוּ עַד שַׁחַר.
עַד שַׁחַר – וְתֵיקוּ. לִנְצוֹחַ? לִצְלוֹעַ?
עַד שַׁחַר – וּמַיִט. דּוּקְרָב שֶׁנִּגְדָּם.
עַכְשָׁו רַק שָׁמַיִם שֶׁאֵין בָּם אֱלֹהַּ
וְאֶרֶץ שֶׁאֵין בָּהּ אָדָם.
עַכְשָׁו רַק מִדְבָּר עַל אֹחָיו וְחוֹחָיו.
מָרוֹם בְּאֵין שִׂיחַ כּוֹכָב עִם כּוֹכָב.