לַיְלָה מְשֻׁנֶּה... בְּלוּחַ הָאוֹרְלֹגֶן
עוֹד שָׁעָה כָּזֹאת אֵינֶנָּהּ רְשׁוּמָה.
לַיְלָה חַדְקָנִי – כְּצִפָּרְנֵי הָעֹגֶן
הֲפַכְפָּךְ – כִּבְלִיל שֶׁל פִּיּוּסִין וְרֹגֶן
וְלָבָן – כִּתְבַלּוּלוֹ שֶׁל הַסּוּמָא.
הִלּוּלִים בִּסְדֹם
אוֹ אִם מוֹעֵד-קָצִיר הוּא?
נִיר
אוֹ מַעֲרֶפֶת בָּעוֹלָם?
שְׁנֵי קוֹצְרִים נִגְּשׁוּ. כִּפּוֹת-לֵצִים הֵסִירוּ.
וּבִבְכִי – אוֹ שְׂחוֹק? – שֶׁל תַּלְיָנִים הִפְצִירוּ
שֶׁאַרְכִּין רֹאשִׁי לְמַגָּלָם.
וּשְׁלִישִׁי נִגַּשׁ – הָיָה זֶה תַּן קָרוּחַ.
בִּמְלִיצָה תַּנָּכִית סָח לִי: כֹּה לֶחָי!
בְּפָנַי הֵצִיץ וּמִתַּרְמִיל פָּתוּחַ
פָּטֶפוֹן הוֹצִיא וְשָׂם בּוֹ אֶת הַלּוּחַ
מִן הַסֶּרֶט "בְּאֶכְּסְפְּרֶס-שַׁנְחָי".
עֵץ לַחֲבֵרוֹ הִרְתִּיעַ: הֲשָׁמַעְתָּ?
פַּרְצוּפֵי בָּתִּים פָּקְחוּ אֶת הַתְּרִיסִים.
תַּן! כְּמִין מוֹקֵשׁ נִגּוּן-אֵיכָה קָבַעְתָּ
וְטוּרֵי בָּתִּים הָפְכוּ רֹאשָׁם לְמַטָּה
כִּקְרוֹנוֹת-מַסָּע הוּרְדוּ מִן הַפַּסִים.
גָּשׁוּ הַקּוֹצְרִים – וּבְרַק הַמַּאֲכֶלֶת!
וְצָנְחָה גֻּלְגֹּלֶת כְּעָלֶה בִּסְתָו.
לַיְלָה מְשֻׁנֶּה... לְיַד גְּוִיָּה מֻטֶּלֶת
אִמָּא שִׁיר-עַרְשָׂה מְקוֹנְנָה לַיֶּלֶד
וּמַלְבִּין הַכָּר לִמְרַאֲשׁוֹתָיו.
עַד שֶׁסּוֹבְבוּ בַּלּוּחַ הַקָּבוּעַ
כָּךְ-וְכָךְ שָׁעוֹת בְּתַרְדֵּמָה וּדְמִי
וְהֵצִיץ הַבֹּקֶר בְּחַלּוֹן רָבוּעַ
בֹּקֶר מְפֻכָּח
יוֹם גִּימֶל בְּשָׁבוּעַ
בֹּקֶר הַתָּמִיד הַיּוֹמְיוֹמִי.