חיפוש

כתבי יד

אמר שלונסקי: משורר החוזר על עצמו הוא משורר החוזר על עצמו, ואם הוא לא חוזר על עצמו - הריהו חוזר על אחרים


אנקדוטות נוספות...

רוֹעֶה שֶׁנִּטְרַף

יֵשׁ בָּאֲפָר הַזֶּה דוּמָה שֶׁל בֵּית-עָלְמִין
וְזֶהוּ שֶׁתֹּאבֶה לִקְרוֹא פִּתְאֹם אֶל מִי.

אֶל מִי? כִּי הָאֲפָר שׁוֹתֵק בַּאֲפֵרוֹ.
וְהָרוֹעֶה תּוֹהֶה: לִקְרוֹא אוֹ לֹא לִקְרוֹא?

כָּל הַקּוֹרֵא נִכְזָב. כָּל הָעוֹנֶה כּוֹזֵב.
הַגְּדִי לַחֲלִילוֹ יִלֵּל הַיּוֹם כִּזְאֵב.

חָלִיל סוֹפֵד חָלָל. חָלִיל נִבְגַּד-הַהֵד.
עַד לַיְלָה יִרְדְּפוֹ כִּרְדוֹף אַחַר בּוֹגֵד.

עֲדֵי יִגְנוֹב אָזְנוֹ הַלַּיְלָה הַנִּכְלִי
בְּכֵפֶל בַּת-הַקּוֹל שֶׁל יֶלֶל-וְחָלִיל.

אָז בְּסִתְרֵי אֲפֵר רוֹאֶה-וְלֹא-נִרְאֶה
יִגְוַע בָּאֲפָרִים חֲלוֹם שֶׁלָּרוֹעֶה.

וּכְשֶׁהַקּוֹל יִקְרָא: עֲנִי הַצֹּאן עֲנִי!
שׁוּם אֹזֶן לֹא תִּשְׁעֶה לַקּוֹל הָאַלְמוֹנִי.

אַךְ שַׁחַר כִּי יוֹצִיא אַיֶּלֶת מִסִּתְרָהּ
תִּרְאֶינָה כָּל הַצֹּאן כִּי הָרוֹעֶה נִטְרָף. –

כָּל בְּנוֹת-הַשִּׁיר בַּכְּפָר לֹא חָשׁוּ לְחַלְּצוֹ.
כָּל כְּלֵי-הַשִּׁיר בַּכְּפָר הִשְׁלִימוּ עִם קִצּוֹ.

וְרַק הָאַלְמוֹנִי בְּבֶכִי שֶׁנִּקְטַף
עִם רֶדֶת-עֶרֶב בָּא לִלְקוֹט אֶת עַצְמוֹתָיו.

זֶה הוּא שֶׁבָּאֲפֵר.
זֶה הוּא נִבְגַּד-הַהֵד.
זֶה הוּא בָּאֲפָרִים יִקְשׁוֹר עָלָיו מִסְפֵּד.