חיפוש

כתבי יד

כסית

שמו של בית הקפה של חצקל "איש- כסית" הוענק לו ע"י שלונסקי שצירף יחד המלים "כיסא" ו"כוסית"

אנקדוטות נוספות...

בְּאֵין אֱלֹהִים

שְׁסָה גִידִים לִתְקוּפַת הַדָּמִים
בְּגוּפוֹ שֶׁל בָּשָׂר־וָדָם עַל אֲדָמוֹת.
שְׁסָה יָמִים לִתְקוּפַת הַשָּׁנָה
בִּגְוִיַּת הָעוֹלָם לְמִנְיַן הַחַמָּה.
וְעוֹמֵד לוֹ אָדָם כְּלוּחַ־הַשָּׁנִים
בְּטַבּוּר הָעוֹלָם
וּמַשִּׁיר הַטְּרָפִים – טֶרֶף יוֹם בְּיוֹמוֹ:
מִבְּרֵאשִׁית
עַד תָּו־רֵישׁ־וְכֻלֵּי...

שְׁחוֹרוֹת הֵן סְפוֹרוֹת־הַמִּנְיָן לְיָמִים שֶׁל חֻלִּין
וַאֲדֻמּוֹת – לְשַׁבָּת וּלְיוֹם־טוֹב.
כָּךְ הָיָה לְפָנִים עַל כַּדּוּר הָעוֹלָם.

וְעַתָּה – נִשְׁתַּנּוּ הָעִתִּים.
עַתָּה לֹא תַּדְלִיק אִמֵּנוּ הַכְּשֵׁרָה
אֶת נֵרוֹת־הַשַּׁבָּת
(הֲתִזְכֹּר:
גִּבְעוֹלֵי־יָדַיִם עַל קְלַסְתֵּר הַפָּנִים
כְּמוֹ אוֹמְרוֹת לְהַסְתִּיר אֶת קִמְטֵי הֶחֻלִּין
שֶׁבּשְׁשׁוּ הִמּוֹג עֲדַיִן?)
עַתָּה הוֹי עַתָּה
אֲבוֹי־לָנוּ־אוֹי כִּי הָיִינוּ כְּאִילָן
שֶׁטְּרָפָיו שְׁסָה וְכֻלָּם מַצְהִיבִים.

הָהּ אִילָנֵי־הַסְּרָק מְעֻמָּסִים מִטְּרָפִים
הִנֵּה הוּא הוֹלֵךְ וּבָא כְּבָר הַמְּאַסֵּף
מַה תִּתְּנוּ בְּבֹא הַשַּׁלֶּכֶת?
צַמַּרְתְּכֶם לֹא תָּרֹן תִּפְאֶרֶת לָאָסִיף
גִּזְעֲכֶם לֹא יִנְשֹׁם שִׁיר פִּרְיָה־וְרִבְיָה
וּבְנַחַת־אִמָּהוֹת טַרְפֵּיכֶם לֹא לִטְּפוּ
בְּשַׂר־מֶגֶד לְפֵרוֹת מַבְשִׁילִים.
כִּגְבִירִים אֵין־בָּנִים עֲיֵפִים מֵעֹשֶׁר
מַטְבֵּעוֹת אֵין־חֵפֶץ תְּפַזְּרוּ
עַד שׂוֹכוֹת עֲרֻמּוֹת כְּצִיצִיוֹת פְּסוּלוֹת
יְטַפְּחוּ עַל פְּנֵיכֶם בִּנְהִימָה.

הֲתֵדְעוּ מַה יֶּהֱמוּ בַּלֵּילוֹת
עֲצַבֵּי הַטֶּלֶגְרַף בְּקָדְקֹד־הָעוֹלָם?
מַה יֶּעֶשְׁנוּ תַּחַת שָׁמַיִם נְמוּכִים
אֲרֻבּוֹת־חֲרֹשֶׁת כְּנֵרוֹת הַבְדָּלָה?
זֶה קָרְבָה לְקִצָּהּ הַסְעֻדָּה הַשְּׁלִישִׁית!
וּלְחִנָּם תִּלְקֹטְנָה יָדַיִם חֲרֵדוֹת
שִׁירַיִם מִשֻּׁלְחָן הַשַּׁבָּת.
וּלְחִנָּם נְשַׁוַּע עֲנִיִּים:
אַל תֵּצְאוּ!
אַל תֵּצְאוּ עוֹד שְׁלָשׁ־הַכּוֹכָבִים!
הַמְּבוּכָה הַגְּדוֹלָה כְּבָר תִּשָּׂא אֶת כּוֹס־הַגּוֹרָלוֹת
וּתְנַהֵם:
הַמַּבְדִּיל – –

חֻלִּין יְדִידִי
חֻלִּין עַד מֹחַ הָעֶצֶם הַקְּטַנָּה בִּקְצֵה הָאֶצְבָּעוֹת.

אֵיךְ נַעֲטֹף גּוּפֵנוּ בְּטַלִּית
אֵיךְ תְּפִלִּין עַל זְרוֹעַ וְקָדְקֹד נַנִּיחַ?
וּבְלוּחַ־הַשָּׁנָה שֶׁלָּנוּ יַשְׁחִירוּ
שְׁסָה יָמִים שְׁסָה לֵילוֹת שֶׁל חֻלִּין.
וּשְׁקִיעָה כִּי תָּחֹג לִרְגָעִים אֲדֻמָּה
כְּאוֹתִיּוֹת שַׁבָּת עַל לוּחַ שָׁמַיִם
וּבִהֵל עָלֶיהָ הַלַּיִל מִכְחוֹלוֹ
וְיִתְקֹן הַטָּעוּת.
טָעוּת! טָעוּת!
רַק טָעוּת הִיא חַמָּה
כִּי תִּדְלַק כִּמְנוֹרָה עַל אֶלֶף קָנֶיהָ
רַק טָעוּת אֲדָמָה
כִּי תִּשְׁלַח בְּאַפִּי אֶת קְטֹרֶת הַתְּנוּבָה.

וְאָנֹכִי?
שִׁיר־מִזְמוֹר פֶּהֹ נָשַׁר וְאֵין אִישׁ יוֹדֵעַ
אֵי מִזֶּה סֵפֶר־תְּהִלִּים.
שְׁסָה גִידִים – וָדָם בָּם (דָּם סוּמָק בְּעֵינוֹ!)
אֲבָרִים רַמַח – וּרְאוּ: מוּם בָּהֶם אָיִן!
וְנָאֶה אָנֹכִי עַד נַשֵּׁק־וְנַשֵּׁק הָאֶצְבַּע הַקְּטַנָּה
עַל רַגְלִי הַיְּשָׁרָה וּשְׂעִירָה.
פֹּה
תַּחַת אֵלֶּה הַשָּׁמַיִם?
פֹּה
עַל צְחִיחַ־מֶלֶט זֶה?
אֵין זֹאת כִּי טָעָה רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם!
הַבִּיטוּ:
מֵאַיִן הַטַּלִּית עַל כִּתְפֵי הַבֹּקֶר?
מִי קָשַׁר לַשַּׁחַר טוֹטֶפֶת־הַחַמָּה?
חַי דָמִי
כִּי לֵילוֹת פֹּה אוֹרְגִים מִמִּשְׁיָם פָּרֹכֶת
לְעַטֵּף בָּהּ גּוּפִי לִתְפִלָּה
כִּי דָמְתָה קוֹמָתִי לְסֵפֶר הַתּוֹרָה!
אֵתַצַּב
וְרַגְלַי כִּשְׁנֵי עֲצֵי־חַיִּים בִּזְרוֹעוֹת אֲדָמָה.
יָדַיִם אַגְבִּיהַּ – וְיוּשַׂם הַכֶּתֶר!
שָׂאוּנִי הַיָּמִים!
שָׂאוּנִי בַּקֹּדֶשׁ וּבְשִׁיר־הַהַגְבָּהָה.
וְאַתֶּם הַכְּבָשִׂים
(הוֹ צֹאן הַקֳּדָשִׁים בְּהָרֵי גִּלְבֹּעַ!)
מַה כִּי תַּחֲרִישׁוּ:
מִצַּמְרְכֶם – טַלִּית
מִצְּפִיעֵיכֶם – תְּנוּבָה
וְהַטַּל־וְהַמָּטָר – בִּידֵי אֱלֹהִים.

אַח הַתְּלוּ בִּי בּוּזוּ לִי נְדִיבִים וּנְבוֹנִים
וַאֲנִי – בְּשֶׁלִּי:
כִּי רַע לִי עַד מָוֶת
בְּאֵין־אֱלֹהִים.