הַלַּיְלָה חוֹזֵר לְסוּרוֹ.
הַבֹּקֶר חוֹזֵר לְמוּטָב.
קָרָאתִי הָלוֹךְ וְקָרוֹא
אֶל עֵבֶר הַחַי וּמֵתָיו:
הַקְשִׁיבוּ לַגָּן וְלַשִּׁיר!
הַשְׂכִּילוּ כָּהֶם לְלַבְלֵב!
כִּי עֵת לְהָנֵץ
וְעֵת לְהַשִּׁיר –
הָעֵץ
הַנָּחָשׁ
וְהַלֵּב.
הַלֵּב הַנָּחָשׁ וְהָעֵץ –
וְאוֹי לַדּוֹחֵק אֶת הַקֵּץ.
