הַיָּמִים – יָמִים סְתָם. מְעֻמַּס שָׁוְא וָטֹרַח
צִי-בֹּהוּ יַפְלִיג – אֵי-לְשָׁם.
הָהּ סְפִינוֹת-מַה-בְּכָךְ. הָּה טַעַן-לְלֹא-צֹרֶךְ.
הָהּ יָמִים סְתָם.

לֹא יִפְשֹׁט שַׁחַר עוֹד צַוָּארוֹ צָהֹב לִי כְּגָמָל.
וְלַיְלָה רַעֲמָה לֹא יֵט.
אָז לָמָּה יִלְּלוּ אֳנִיּוֹת אֱלֵי נָמָל
וְרוּחוֹת טָפְחוּ עַל מִפְרָשִׂים – כְּמוֹ עַל-חֵטְא?

עַל חֵטְא? עַל אֵיזֶה חֵטְא הַגִּידוּ!
הַגִּידוּ יוֹדְעֵי-כֹּל!
עַל מָה יִסְּרַנִי דָם? וְלָמָה עוֹד יַכְבִּידוּ
עַל צַוָּאר עָיֵף אֶת הָעֹל?

תִּינוֹקוֹת פּוֹעִים: אֵם! הַצְּרוֹרוֹת נֶעֱרָמִים.
סְתָם כָּכָה נוֹזְפִים יוֹרְדֵי-יָם.
הָהּ הַפְלֵג הַפְלֵג צִי מְעֻמָּס מִנִּי יָמִים
וְהַיָּמִים – יָמִים סְתָם.