חיפוש

כתבי יד

אברהם שלונסקי יצא לאחר ההצגה הראשונה של התיאטרון הסאטירי "המטאטא"- -. נשאל: ומה דעתך?
השיב: אין המטאטא אלא מעט התה שנשתייר מן הקומקום (הכוונה לתיאטרון הסטירי "הקומקום")

אנקדוטות נוספות...

אָנֹכִי

כָּל הַלַּיְלָה נָדְדָה שְׁנַת הָרוּחַ
וַיֵּילֶל.
חֲלוֹמוֹת רָעִים בִּעֲתוּהוּ:
כִּי יָדַע
אֲשֶׁר אָנֹכִי עֵר.

אָנֹכִי עֵר
כִּבְקֶדֶם אֱלֹהִים עַל פְּנֵי הַמָּיִם:
בְּרֵאשִׁית!
וְצַר לִי
צַר לִי עַל כָּל כּוֹכַב וְכָל מַזָּל:
רַק חִפּוּשִׁיוֹת קְטַנּוֹת הֵן
הָרוֹמְשׂוֹת בְּתוֹךְ דָּמִי
הַלְלוּיָהּ.

אָנֹכִי הַנַּעֲלֶה בְּמִזְמוֹרֵי סֵפֶר־הַתְּהִלִּים
שֶׁקֹּרָא לוֹ: תֵּבֵל.
אָנֹכִי הַנַּעֲלֶה בַּמְנַצְּחִים עַל כָּל הַמַּקְהֵלוֹת:
מִגְּעוֹת הַשּׁוֹר בָּרֶפֶת
עַד תְּפִלּוֹת אָדָם בְּהֵיכְלֵי־אֱלֹהִים.
כָּל הֶנֶף־זְרוֹעוֹתַי יְנוֹבֵב תִּזְמָרוֹת וּגְרוֹנוֹת:
אָנֹכִי!
כָּל נֶשֶׁם נְחִירַי יְבַשֵּׂם פַּרְדֵּסִים וִיעָרִים:
אָנֹכִי!
וְאַתֶּן בֻּבּוֹת־פְּרָחִים
מַה כְּעַרְתֶּן בַּעֲרוּגּוֹת גַּנֵּי־בִּיתָן וַעֲצִיצִים וְאַרְמוֹנוֹת!
אִתְּכֶן יִשְׁאַג לִבִּי מֵחַלּוֹנוֹת־הָרַאֲוָה:
עַל אֲדָמָה.
עַל מִדְבָּר.
עַל שָׁיִת.
וְהָאֲדָמָה – פְּסַנְתֵּר־אַדִּירִים:
מְנַעַנְעָיו – אֶלֶף אֶלֶף.
מִזְמוֹרָיו – רְבָבָה רְבָבָה.
אַךְ בְּפָרְטִי עָלֶיהָ בְּאֶצְבְּעוֹת רַגְלִי הַיְחֵפָה
וְחָבְרוּ הַמִּזְמוֹרִים יָחַד:
אָנֹכִי.

וְכֹה תְּפַרְכֵּס יִחְפַת רַגְלִי בִּמְשׁוּבָתָהּ
עַל רְגָבִים שְׁחוּנֵי־תַּמּוּז
כְּהִשְׁתּוֹבֵב בֶּן־זְקוּנִים עַל בִּרְכֵּי־אֵם
וּפָרְטָה מִזְמוֹר גַּעְגּוּעַי בֶּן־שִׁכּוּלִים
לֵאמֹר:

אִמִּי! אִמִּי! דַּגְדְּגִינִי!
הַצְמִיחִינִי אֶת צִפָּרְנַי פֶּרֶא־פֶּרֶא
וְעָרַל בְּשָׂרִי מֵרְגָבַיִךְ וּמִדִּשְׁנֵךְ
כְּחָרוּל עֶרֶל־גּוּף וּפֶרֶא־קוֹצִים.
בְּשָׂרִי
אֲשֶׁר רֻכְרַךְ מִנִּי טְפוֹף עַל חֶבֶל
בְּקִרְקָס הַגּוֹרָלוֹת וְהָרוּחַ.
בְּשָׂרִי
אֲשֶׁר הָפַךְ פֶּרַח־שַׁעֲוָה בְּגַן־הַחֹרֶף.

הוֹ דַּגְדְּגִינִי וְאֵעָרֵל!
וְעָלְתָה מִתּוֹכֵי הַחֲרוּלִים אֲחוֹתִי־בְּרֵאשִׁית
דּוֹלְקָה אַחֲרֵי שֶׁנְהָב אַחֲרֵי תְּאוֹ
לוֹעֶסֶת מְלֹא לֻגְמֶיהָ פֵּרוֹת־צַבָּר נוֹטְפֵי־עָסִיס
אֱגֹזֵי־הֹדּוּ בְּשִׁנֶּיהָ הַחֲסִינוֹת תְּפַצֵּחַ
אוֹ בְּמוֹ פִּיהָ תָּמֹץ
אֶת בֹּהֶן רַגְלָהּ הָאֲחוֹרִית וְהַשְּׂעִירָה.

הִנֵּה נָפַלְתִּי עַל אַפָּי
וּפִטֹּמֶת עֲטִינָיִךְ
תִּינַקְנָה שְׂפָתַי צִחוֹת־צָמָא
עִם אַלְפֵי פִּיּוֹת אַחִים וַאֲחָיוֹת
וּבִלְשׁוֹנָהּ תְּלַקְּקֵנִי רוּחַ
כִּלִחֹךְ הַפָּרָה עֵגֶל־בִּטְנָהּ
עֵת עֲטִינֶיהָ יִינָק.
הִנֵּה יָזוּב זֶה חֲלָבֵךְ
וְעַצְמוֹתַי תְּשֻׁקֶּינָה דֶשֶׁן בְּרֵאשִׁית
עִם אַלְפֵי הַחֲרוּלִים אֲשֶׁר יִגְאוּ פֹּה
כָּמוֹנִי!

וְעַתָּה
אָנֹכִי הַנַּעֲלֶה בְּמִזְמוֹרֵי סֵפֶר הַתְּהִלִּים
שֶׁקֹּרָא לוֹ: תֵּבֵל!
מִגְּעוֹת הַשּׁוֹר בָּרֶפֶת
עַד תְּפִלּוֹת אָדָם בְּהֵיכְלֵי־אֱלֹהִים.