חיפוש

כתבי יד

אמר שלונסקי: משורר החוזר על עצמו הוא משורר החוזר על עצמו, ואם הוא לא חוזר על עצמו - הריהו חוזר על אחרים


אנקדוטות נוספות...

רֶגַע שֶׁל חֻלְשָׁה

עַזּוּת הַבַּיְּשָׁנִים. בִּכְיוֹ שֶׁל סוּג-הַלֵּב.
הוֹ כִּקְרִיעַת-יַם-סוּף לִקְרוֹעַ לוֹט קָשֶׁה לִי!
מִי בְּכֻלָּם
אֵי-אָז
אוֹיֵב לִי אוֹ אוֹהֵב
רָאָה אֵיְך עַצְבוּתִי אֶת דִּמְעָתָהּ מַשֶּׁלֶת?
אָמַרְתִּי: עַצְבוּתִי –
זֶה גִלּוּי-רֹאשׁ.
זֶה מֹעַל הַמָּסָךְ.
אַחַר הֶסְתֵּר-פָּנִים וְחֶבְיוֹנִים בָּרֶמֶז
פִּתְאֹם כִּבְאֶפֶס-יָד נוֹשֶׁרֶת מַסֵּכָה
מֵעַל הָאֲצִילוּת הַמַּעֲרֶמֶת!
עָרְמָה.
עָרְמָה.
עָרְמָה.
כָּל חִין הַתַּחְבּוּלוֹת.
אֱמֶת הַנִּכְלָמוּת שֶׁל עֹדֶף-כֹּחַ.
הָהּ דַּלְגֵּאוּת
נִלְאוּת בְּסֵתֶר-לוֹט
הוֹ כְּסוּת-עֵינַיִם בְּהַפְגִּיעַ עֵת לִפְקוֹחַ.
עַתָּה אוּלַי הַפְּשָׁט! עֶרְיָה מִלְּהַשִּׂיגוֹ.
הָהּ פַּחַד הַנִּגְלוֹת! הַאֵין מָנוֹס מִלָּיִל?
הִתְפַּלְּלִי עָלַי שֶׁיִּפָּתַח הַסְּגוֹר –
כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה דְבָרִים גָּנַזְתִּי בִּי אֵלָיִךְ.
כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה דְבָרִים שֶׁבּאוּ בִּמְכֻסֶּה
עַתָּה רוֹצִים לִבְקוֹעַ כְּמוֹלָד מֵעֶנֶן.
אוּלַי הִרְגַּשְׁתְּ
כִּי בְּדִבּוּק שִׁירַי עַל גְּדִי-וָשֶׂה
יֵשׁ רִיב הַקְּרִי-וּכְתִיב שֶׁל נֶפֶשׁ מִתְחַנֶּנֶת?
עֲטוֹף! עֲטוֹף! עֲטוֹף! –גָּזַרְתִּי עַל עַצְמִי
וּתְפִלָּתִי נִכְסֵית בִּי וְנִכְנֶפֶת.
אוּלַי הִרְגַּשְׁתְּ:
זֶה פִּיק-בִּרְכַּיִם מֵעָצְמִי –
לֹא עֲטִיפַת-הַגּוּף כִּי עֲטִיפַת-הַנֶּפֶשׁ.
כִּי לְשׁוֹן סַגֵּי-נְהוֹר הִיא מֹרֶךְ הָעַזִּים
וְעֹז רַכֵּי-הַלֵּב בִּמְבוּכָתָם מִשֶּׁפַע
הוּא יֵצֶר טוֹב-וָרָע בְּפַחַד לְהַגְזִים
בְּחֵפֶץ הַפִּיּוּס שֶׁבֵּין גֵּאוּת וָשֵׁפֶל.
עַל-כֵּן בָּרוּךְ תִּהְיֶה לִי רֶגַע שֶׁל חֻלְשָׁה
חֻלְשַׁת הַדַּעַת שֶׁהִשְׁחִילָה חוּט-שֶׁל-חֶסֶד
בִּשְׂמוֹחַ עַצְבוּתִי – לְהִתְפַּשֵּׁט אֶת לְבוּשָׁהּ
לְהִתְפָּרֵק עֲדִי הַשֵּׂכֶל שֶׁבָּרֶסֶן.
עַתָּה הִנֵּה הַפְּשָׁט – הֲיִבְגְּדוּ מִלַּי?
לֵילִי הוֹלֵךְ שׁוֹלָל.
לֵילִי יָבוֹא בַּשֶּׁלִי.
הֲיִי עִמִּי שֶׁלִּי. הִתְפַּלְּלִי עָלַי – –
הוֹ כִּקְרִיעַת-יַם-סוּף לִקְרוֹעַ לוֹט קָשֶׁה לִי!