חיפוש

כתבי יד

אמר שלונסקי: משורר החוזר על עצמו הוא משורר החוזר על עצמו, ואם הוא לא חוזר על עצמו - הריהו חוזר על אחרים


אנקדוטות נוספות...

הוּגְפוּ תְּרִיסִים

הוּגְפוּ תְּרִיסִים בַּבָּתִּים. הָשְׁלַךְ עֹגֶן מִסְּפִינוֹת.
"סַ-עַר!" – נָפְלָה הֲבָרָה. בְּרוֹשׁ מְלַחֵשׁ לִבְרוֹשׁ.
וּבְאֶמְצַע הַיַּמִּים (אֵל אוֹ אָדָם? לֹא אֵדָע.)
עוֹמֵד אֶחָד וּמְחַכֶּה. עוֹמֵד אֶחָד גְּלוּי-רֹאשׁ.

אֵי-מִי הוֹדֵף תֵּבָתִי אֶל מוּל הָרֵי-אֲרָרָט:
"רְאֵה הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן! רְאֵה הַמַּבּוּל כִּי שַׁךְ!"
וּמִדַּפְּקָה הַיּוֹנָה עַל הַצֹּהַר הָאָטוּם:
"עֲלֵה-זַיִת לָךְ אָבִיא. חוּסָה נֹחַ וּפְתַח!"

אַךְ אָנֹכִי לֹא אֶפְתַּח. לֹא עוֹד אֶפְתַּח הַצֹּהַר.
כְּבָר רִמַּנִי הָעוֹרֵב. טָס וַיְקַרְקֵר לִי: "זְכֹר:
שָׁם בִּנְמָלִים רְחוֹקִים שָׁם בְּחוֹפֵי-מִבְטַחִים
לֹא יַד-חָזוֹן הִדְלִיקָה לָנוּ מִגְדְּלֵי-אוֹר."

הֵן קֻלַּלְתִּי שֶׁיִּבְכּוּ לֵילוֹת-עוֹרְבִים עַל רֹאשִׁי.
אֲנִי צָרִיךְ שֶׁיַּחַרְקוּ מְשׁוֹטִים בַּכָּף.
אֲשֶׁר יֻכְרַז כְּרוּז-מֶרִי (הָהּ מֶרִי-לְהַכְעִיס):
אֵין מַרְגֹּעַ אֲנָשִׁים וְנָשִׁים וְטָף!

כִּי מָה אַעַשׂ לְדָמִי זֶה דָם עָכוּר בָּעוֹרְקִים
זֶה דַם-טְרֵפָה בַּבָּשָׂר הָאוֹהֵב הַבָּז!
לֹא אִישׁ-דְּמָמָה אָנֹכִי. לֹא עַל מֵימֵי-מְנוּחוֹת
שִׁלַּחְתִּי אֶת לַחְמִי מִתָּמִיד מֵאָז.