חיפוש

כתבי יד

אל תקדים דיצה לקפיצה

נוסח של שלונסקי לפתגם -אל יתהלל חוגר כמפתח

חידודי לשון נוספים...

מַסְעֵי

עָשָׁן. עָשָׁן. עָשָׁן.
אַל עֲמוֹד!
וְצ'וּקְצִ'ים בַּשּׁוֹטִים עַל גַּב יַצְלִיפוּ.
Vorwärts! –
Avanti! –
Гaйдa! –

וְרוּחַ
(תָּמִיד רוּחַ!)
בְּשַׂעֲרוֹת הָעֲנָנִים יֹאחֵז
וּכִשְׁפָחוֹת שֶׁסָּרְחוּ יִסְחָבֵן
וְהַךְ-הָךְ עַל גַּבָּן הַמִּתְפַּתֵּל.

"אִמָּא! אִמָּא!
לָמָּה יֻכּוּ? אָנָה יִסָּחֲבוּ הָעֲנָנִים?"
וְחָרְדָה אֵם
וְאֶל לִבָּהּ גּוֹזָלָהּ תְּאַמֵּץ
וְחָרַד אָב
וּמִילְיוֹנֵי קָדְקֳדִים הֻפְשְׁלוּ אֲחוֹרַנִּית
וּמִילְיוֹנֵי עֵינַיִם דָּמְעוּ:
אָנָה יִסָּחֲבוּ הָעֲנָנִים?
וְחַרְטֻמִּים נוֹעֲצוּ
אִסְטְרַטֶגִים פִּילוֹסוֹפִים וְיוֹדְעֵי-הָעִתִּים
עָשׂוּ אֶגְרוֹפָם שְׁפוֹפֶרֶת
(כִּי זָכְרוּ אֶת הַטֶּלֶסְקוֹפּ!)
וּבָעֲנָנִים חָזוּ:
לְהוֹנוֹלוּלוּ!

הַסּוּ! הַסּוּ!
– יְדַבֵּר צָרְפָתִית!
– אַנְגְּלִית!
– סֶרְבִּית!
– פּוֹרְטוּגָלִית!
אֶסְקִימוֹסִית!
אָז יֵצֵא הַכָּרוֹז וּבִשְׂפַת אֶסְפֶּרַנְטוֹ צַחָה יוֹדִיעַ:
מָחָר
בְּהַכּוֹת בָּאַחֲרוֹנָה אוֹרְלוֹגִין-עִיר
בְּטֶרֶם לִרְסִיסִים יְנֻפַּץ שְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה פַּעַם
יַפְלִיגוּ מִנְּמַל לוֹנְדוֹן הָעוֹלָה בַּעֲשָׁנָהּ
אַלְפֵי-רְבָבָה טִיטַנִּיקִים:
לַאֲמֵרִיקָה!

כָּל הָעֶרֶב הָגוּ הַתִּינוֹקוֹת בְּסִפְרֵי ז'וּל-וֶרְן
אֲשֶׁר שָׂרְדוּ אִתָּם לִפְלֵטָה.
וּבַחֲלוֹמָם:
מִלְחֶמֶת יַלְדֵי הַקַּפִּיטַן גְּרַנְט לָחֲמוּ
אֶת שִׁבְטֵי זוּלוּ וְטָאִיטִי.
וְעִם בֹּקֶר
בְּחוּצוֹת לוֹנְדוֹן הַמְפֻחָמִים שׁוֹטְטוּ
וַיְלַקְּטוּ שְׂרִידֵי גַּלְגַּלִּים וּמְנַעְנְעִים וְשִׁבְרֵי זְכוּכִית צְבוּעָה
וַיִּתְפַּלְּצוּ:
כִּשְׁתֵּי כַּפּוֹת-חַיָּה זוֹ עַל זוֹ רָבְצוּ הַמְּחוֹגַיִם:
XII
צְנָח! וְגֻלַּת צְרִיחַ הָאוֹרְלוֹגִין נֶעֶרְפָה
כְּגֻלְגֹּלֶת שׁוֹר
וְקַרְנֵי-מְחוֹגֶיהָ כְּמִשְׁלַח אֶצְבַּע:
אֶל הַבְּלִימָה.

וּמִי יוֹדֵעַ כַּמָּה מַעֲשֵׁנוֹת הֵקִיאוּ פִּיחַ.
וּמִי יוֹדֵעַ כַּמָּה צוֹפָרוֹת תָּקְעוּ וְהֵרִיעוּ.
וּבְהֵעָלוֹת עָגְנֵי הָעֲנָק כְּעָרֹב לְמַכְבִּיר
חָרְדוּ הָעֲנָנִים מֵרַעַם הַשִּׁקְשׁוּק
וַתֵּלַכְנָה מַיִם.

מַיִם! מַיִם! מַיִם!
כְּמִגִּגִּית הֲפוּכָה נִתְּכוּ אָרְצָה.
וּבְיַרְכְּתֵי הַתֵּבָה
שִׂפְתֵי כֹּמֶר זָקֵן דּוֹבְבוּ בִּזְוָעָה:
נֹחַ... נֹחַ...

הָהּ אֲמֵרִיקָה!
הָהּ יִשְׁמָעֵאל אֲשֶׁר יָדְךָ הַמְדוֹלֶרֶת בַּכֹּל!
הָהּ בֶּן-הָאָמָה אֲשֶׁר מֵעַל פְּנֵי גְבִרְתּוֹ גֹרַשׁ
כִּי נִמְאָס בְּעֵינֶיהָ.
וְעַתָּה תִּסַּע אֵלֶיךָ חֹרַגְתְּךָ:
מָכָה וּנְמוּכָה וּמְגֹאֶלֶת רֹק שָׁמַיִם.
עוֹד רוֹבְצִים שָׁמֶיךָ הַמְפֻיָּחִים עַל גַּגּוֹת קוֹרְעֵי-הַשְּׁחָקִים
וְכַחֲזִירִים צֹאִים בְּחֻדֵּי הַצְּרִיחִים יִתְחַכְּכוּ
עֲדֵי כּוֹכָבִים יִמָּרֵטוּ
וְתַחַת גַּלְגַּלֵּי טַנְקִים יִמָּעֵכוּ
אַלְלַי.

אַךְ מָחָר
מְקַרְצְפֵי-שְׁחָקַיִךְ יִקְרְסוּ יִמָּלֵקוּ:
פְּרְרְרָק!
וּבְקָרְסָם
וְשָׂרְטוּ צְרִיחֵיהֶם כְּגַפְרוּרִים-נְפִילִים
אֶת גַּב הַשַּׁחַק
עַד יֻצְּתוּ בְּרָקִים כְּשָׂרָטוֹת זָבוֹת-דָּם
בְּעוֹרוֹ הַמְזֹהָם.

אַךְ מָחָר
יִתְנַשֵּׁק עֲשַׁן נְיוּ-יוֹרְק אֶת עֲשַׁן לוֹנְדוֹן
וְהָיְתָה זֹאת נְשִׁיקַת הַמָּוֶת
אֲשֶׁר לְאַחִים-חוֹרְגִים.

אַךְ מָחָר
אָ-הִי! צַחֲנָה. רְרְרַעַם. וְעָשָׁן! עָשָׁן!
עוֹד לֹא הָיָה
עוֹד לֹא הָיָה כַּעֲשַׁן נְיוּ-יוֹרְק
לְמִן הֲפֵכַת סְדוֹם – וְעַד פּוֹמְפֵּי וְיוֹקוֹהָמָה!

עַל כֵּן גָּעֹה תִגְעֶה גַם אֵרֹפָּה
מֵעַל רִבּוֹא הַסִּפּוּנִים אֲשֶׁר לַטִּיטַנִּיקִים.
וְיֵילִילוּ אֲנָשִׁים נָשִׁים טַף
וְיִתְלַבְּטוּ אֶל הַיַּרְכָּתַיִם.

שִׂפְתֵי כֹּמֶר זָקֵן בִּזְוָעָה תְדוֹבֵבְנָה:
מִגְדַּל-בָּבֶל...

אַךְ הִנֵּה
בְּשַׂעֲרַת אַחַת הָעֲנָנוֹת הַנִּסְחָבוֹת
אֶת קְנֵה-הַקַּשׁ רָאִיתִי נִשָּׂא עִם הָרוּחַ.

אֶת קַשִּׁי נָתַתִּי בֶּעָנָן
וְהָיָה לְאוֹת
כִּי שָׂגַבְנוּ!

וְצוֹפָרוֹת גָּעוּ:
לְהוֹנוֹלוּלוּ!