חיפוש

כתבי יד

אברהם שלונסקי יצא לאחר ההצגה הראשונה של התיאטרון הסאטירי "המטאטא"- -. נשאל: ומה דעתך?
השיב: אין המטאטא אלא מעט התה שנשתייר מן הקומקום (הכוונה לתיאטרון הסטירי "הקומקום")

אנקדוטות נוספות...

אֲנַחְנוּ בָּנִים

אֲנַחְנוּ בָּנִים לְדוֹרוֹת שֶׁהִרְשִׁיעוּ
דּוֹרוֹת שֶׁיָּרְשׁוּ וְהוֹרִישׁוּ יוֹם-יוֹם
מוֹרֶשֶׁת-כָּזָב.
הָהּ שָׂדוֹת שֶׁהִדְשִׁיאוּ
עִשְׂבֵי עֲמֹרָה לַעֲנָה שֶׁלִּסְדֹם.

גָּדַלְנוּ פְּרָחִים תַּחַת שֶׁמֶשׁ דּוֹעֶכֶת
מֵאֶרֶץ פּוֹשַׁעַת שָׁתִינוּ אַכְזָב:
עַל חֵטְא-לֹא-חָטָאנוּ הִכַּתְנוּ שַׁלֶּכֶת.
אֲנַחְנוּ בָּנִים שֶׁטִּפְּחָנוּ רָעָב.

רָעָב כְּאֶל לֶחֶם כִּסּוּף אֱלֵי יֶשַׁע.
כְּשֶׁמֶשׁ בּוֹקַעַת חוֹמַת עֲנָנִים.
אָבוֹת אָכְלוּ בֹּסֶר מִגֶּפֶן הָרֶשַׁע
הֲנֶצַח תִּקְהֶינָה שִׁנֵּי הַבָּנִים?

לֹא אָנוּ נָשָׂאנוּ מִגּוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב.
לֹא אָנוּ חָטָאנוּ בְּעֹשֶׁק הַדָּל.
לְלֹעַ הַטֶּרֶף זָעַקְנוּ כִּי יֶרֶף
וְנֶפֶשׁ מוֹרֶדֶת אִגְרַפְנוּ: חֲדָל!

וּלְרֶגַע דִּמִּינוּ תָּקוּם הַתּוֹחֶלֶת –
רָאִינוּ הַיָּד הַטּוֹפַחַת עַל-חֵטְא.
אַךְ רֶגַע הָיָה זֶה. וְשׁוּב מַאֲכֶלֶת
מַשְׁחִיז נֶכֶד-קַיִן – כְּאָז! – וְשׁוֹחֵט.

וְשׁוּב אֲפָפוּנוּ אֵימִים עַל כָּל שַׁעַל.
וְשׁוּב יְשׁוּפוּנוּ עָקֵב וְקָדְקֹד.
הַסְּנֶה שֶׁבַּנֶּפֶשׁ! לַהֵט נָא וְתַעַל
אִשְּׁךָ הַטְּהוֹרָה הַמְעוֹרֶרֶת לִמְרֹד.

הַאַכְזְרִיּוּת שֶׁל גּוֹרָל הִיא אוֹ שֶׁמָּא
הוּא עֹנֶשׁ אָיֹם וְקָדוֹשׁ עַד מְאֹד
כִּי הִנֵּה נוֹעַדְנוּ כֻּלָּנוּ בְּדֶמַע
וּבְדָם לְכַפֵּר אֶת עֲוֹן הַדּוֹרוֹת?

מִקִּדּוּשׁ-הַשֵּׁם שֶׁלַּמֶּרִי בְּוִינָא
עַד גֹּב-אֲרָיוֹת בְּבֶרְלִין-הַדָּמִים
זֶה לֹבֶן הָאֹהֶל מוּל סַיִף – הָבִינָה:
סִינַי הוּא מוּל סְדֹם בְּאֵיבַת-עוֹלָמִים.

וְלֵב מִתְאַגְרֵף וּמְשַׁוֵּעַ הוֹשִׁיעוּ!
וְאָנוּ עוֹמְדִים בּוֹדְדִים כְּתָמִיד.
אֲנַחְנוּ בָּנִים לְדוֹרוֹת שֶׁהִרְשִׁיעוּ
דּוֹרוֹת שֶׁהוֹרִישׁוּ מוֹרֶשֶׁת סְדֹמִית.

הַסְּנֶה שֶׁבַּנֶּפֶשׁ! וְיַעַן וּבְיַעַן
אֲנַחְנוּ מָרַדְנוּ בְּצַו עֲמֹרָה
יָדֵנוּ תַּצְמִיחַ מֵרֶגֶב בִּכְנַעַן
פְּרָחִים לֹא-הָיוּ-עוֹד פִּרְחֵי תִּפְאָרָה.